ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות שתפין ג׳:ו׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Partners 3:6
א׳וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אֵין הַשֻּׁתָּפוּת נִגְמָר בִּדְבָרִים אֶלָּא בְּקִנְיָן, לְפִיכָךְ כָּל דָּבָר כְּפִי קִנְיָנוֹ וְכוּ':
1
ב׳ כִּי עִנְיַן קִנְיָן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים. הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא נֶאֱחֶזֶת בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּשָּא וּמַתָּן וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּמַשָּא וּמַתָּן. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא סַמְכָא דַּעְתָּם. עַד שֶׁעוֹשִֹין אֵיזֶהוּ קִנְיָן וְכָל הַקִּנְיָנִים הֵם עַל יְדֵי עֲשִֹיָּה בְּיָדַיִם, כְּגוֹן קִנְיַן סוּדָר שֶׁמְּקַבֵּל הַחֵפֶץ בְּיָדָיו אוֹ מְשִׁיכָה וּמְסִירָה וְהַגְבָּהָה וְכוּ'. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּא הַמַּשָּא וּמַתָּן לְתוֹךְ עֲשִֹיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִם, לֹא נִגְמָר הַקִּנְיָן עַל יְדֵי דְּבָרִים לְבַד עַד שֶׁעוֹשִֹין קִנְיָן בַּיָּדַיִם. הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּשָּא וּמַתָּן כִּי אִם בְּכֹחַ גָּדוֹל, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ"ל. כְּדֵי שֶׁתִּרְצֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין. אֲבָל עַל יְדֵי עֹצֶם הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, עוֹמֶדֶת לוֹ זֹאת הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ וְכוּ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה מֻכְרָח הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשִֹיַּת הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי אֵיזֶה עֲשִֹיָּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּבֵרַכְךָ בְּכָל מַעֲשֵֹה יָדֶיךָ". וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהֻכְרַח יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָֹו בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, שֶׁהוּא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו, "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְכוּ'". כִּי עֲשִֹיָּה הוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת עֵשָֹו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲשִֹיָּה, בְּחִינַת וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָֹו, כִּי בַּעֲשִֹיָּה, בְּחִינַת יָדַיִם, שָׁם אֲחִיזַת עֵשָֹו. וְיַעֲקֹב הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ עֲקֵב עֵשָֹו בִּבְחִינַת וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָֹו כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, עַל כֵּן הֻכְרַח לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָֹו וְהִלְבִּישׁ אֶת יָדָיו עַד שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לִידֵי עֵשָֹו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָֹו". הַיְנוּ כִּי יַעֲקֹב הִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל חִיּוּתָהּ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה עֲשִֹיָּה שֶׁל מַשָּא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת עֲשִֹיַּת הַיָּדַיִם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה כִּי אִם עַל יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל שֶׁהוּא תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ"ל:
2