ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות טוען ונטען ה׳:ט׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Plaintiffs and Defendants 5:9
א׳וְזֶה שֶׁטָּעָה יִצְחָק בְּעֵשָֹו וְאָהַב אוֹתוֹ וְרָצָה לְבָרְכוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
1
ב׳ "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָֹו כִּי צַיִד בְּפִיו". וְתַרְגּוּמוֹ, אֲרֵי מִצֵידֵהּ הֲוָה אָכִיל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁיִּצְחָק עִקַּר עִסְקוֹ הָיָה לְתַקֵּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַל כֵּן מֵאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁעֵשָֹו מֵבִיא לוֹ לֶאֱכֹל. וַאֲכִילַת יִצְחָק בְּוַדַּאי הָיָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ, עַל כֵּן אָהַב אוֹתוֹ, כִּי סָבַר שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁבְּעֵשָֹו הָיָה נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים גְּבוֹהִים מְאֹד שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים שֶׁיָּצְאוּ אַחַר כָּךְ מִזַּרְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה 'כִּי צַיִד בְּפִיו', שֶׁמְּרַמֵּז עַל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת, כַּמּוּבָא. וְעַל כֵּן סָבַר יִצְחָק שֶׁמַּה שֶּׁמֵּבִיא לוֹ לֶאֱכֹל שֶׁמְּפֹרָשׁ גַּם כֵּן בְּזֶה הַפָּסוּק כִּי צַיִד בְּפִיו שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם שֶׁמֵּחֲמַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלוֹ שֶׁעוֹסֵק לְהוֹצִיא וּלְהַחֲזִירוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹסֵק לְהַאֲכִיל אֶת אָבִיו שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן אָהַב אוֹתוֹ, וְעַל כֵּן רָצָה לְבָרְכוֹ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר, "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת". בְּחִינַת שֶׁנֶּחֱשַׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
2
ג׳ בַּעֲשָׁנָן שֶׁל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַקְטִירוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחֱשָׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. וּמֵרִבּוּי הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל בֵּית עֵשָֹו שֶׁהוּא פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ נֶחֱשַׁךְ הָאוֹר כָּל כָּךְ בְּחִינַת וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו עַד שֶׁלֹּא רָאָה יִצְחָק עֹצֶם הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁנִתְגַּלָּה עַל יְדֵי יַעֲקֹב דַּיְקָא, עַד שֶׁרָצָה לְבָרֵךְ אֶת עֵשָֹו, כִּי סָבַר שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲכִילוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ, "הָבִיאָה לִי צַיִד וְאֹכֵלָה וְכוּ''". כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁיַּאֲכִיל אוֹתוֹ שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי הוֹן יֹסִיף וְכוּ'. עַל יְדֵי זֶה רָצָה לְבָרְכוֹ, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ הָיָה בַּעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי סָבַר שֶׁצְּרִיכִים לִתֵּן לוֹ הָעֲשִׁירוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק יוֹתֵר בְּתִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁנּוֹתְנִין מִמָּמוֹנוֹ צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת וְכַנַּ"ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת עֵשָֹו לֹא חָפַץ בַּבְּרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי כָּל כַּוָּנַת עֵשָֹו מַה שֶּׁהֶאֱכִיל אֶת אָבִיו לֹא הָיָה לְטוֹבָה כִּי אִם לְרַמּוֹת אֶת אָבִיו כְּדֵי שֶׁיֹּאהַב וִיכַבֵּד אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֲשִׁירוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִכָּבֵשׁ הַטּוֹב בַּגָּלוּת עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי לֹא חָפַץ כְּלָל לְהוֹצִיא הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלוֹ וּלְתַקֵּן הַמִּזְבֵּחַ, רַק כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה בְּהֵפֶךְ לִכְבֹּשׁ הַטּוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל בַּגָּלוּת. וְכֵן נִמְצָאִים אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה, אֲבָל אֵין כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה כְּלָל רַק לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם וְנוֹתְנִים רַק בְּמָקוֹם שֶׁיִּתְכַּבְּדוּ וְיִתְיַקְּרוּ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מִתְגַּבְּרִים וּמִשְֹתָּרְרִים עַל עַם דַּל עַל הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. וּצְדָקָה כָּזוֹ בְּוַדַּאי אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת כְּלָל רַק מְקַלְקֶלֶת הַרְבֵּה, כִּי הֵם מַרְבִּים שִֹנְאָה וּמַחֲלֹקֶת עַל יְדֵי הוֹן וַעֲשִׁירוּת כָּזֶה רַק אֵצֶל יִשְֹרָאֵל הָרֹב הוּא לְטוֹבָה וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ שֶׁטּוֹעִים עַצְמָן שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁנּוֹתְנִים לַהֲגוּנִים וְהוּא לְהֵפֶךְ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַתְרָא יב) אַחֲרֵי שֶׁהִפְלִיגוּ שָׁם הַרְבֵּה בְּגֹדֶל מַעֲלַת מִצְווֹת הַצְּדָקָה. אָמְרוּ שָׁם, שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ קוֹפֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר, "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים וְכוּ'". כִּי צְרִיכִים זְכוּת גָּדוֹל לִזְכּוֹת לִתֵּן לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים אֲמִתִּיִּים בְּאֹפֶן שֶׁיְּתַקֵּן עֲשִׁירוּתוֹ עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי צִדְקָתוֹ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹדִיעַ לַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מַעֲלָתוֹ וְכוּ' עַד שֶׁיֻּשְׁלַם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה וְאַהֲבָה וְכוּ', אֲבָל עֵשָֹו הָרָשָׁע בְּוַדַּאי כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה כְּלָל, עַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלָה רִבְקָה שֶׁיְּקַבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ כָּל שֶׁפַע הַהוֹן וְהָעֲשִׁירוּת לְיַעֲקֹב הַצַּדִּיק הָאֱמֶת דַּיְקָא, כִּי יַעֲקֹב דַּיְקָא צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל הָעֲשִׁירוּת כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
3