ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות גנבה ה׳:כ׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Theft 5:20
א׳וְזֶה כָּל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יִהְיוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין שֶׁהוּא הָאֱמֶת שֶׁהוּא כֹּלָּא יְמִינָא וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת ו' עַל פָּסוּק אִם הַשְּמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְֹמְאִילָה וְאָז זֶה נִקְרָא יָמִין כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, מִן כָּל אֲתַר אֲנָא מַשְֹמְאִיל לְהַהוּא גַּבְרָא וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִזְכָּר זֶה הַמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל פִּנּוֹת לְעִנְיַן נֵר חֲנֻכָּה וְהַפּוֹסְקִים חָלְקוּ בָּזֶה בְּפֵרוּשׁוֹ. אֲבָל הַכְּלָל הוּא שֶׁיִּפְנֶה תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר רַק לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ כְּפִי הָאָדָם וּכְפִי הַשָּׁעָה וּכְפִי הַמָּקוֹם וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וּכְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁהָאֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ הוּא מְדַבֵּר בְּפִיו, הַיְנוּ שֶׁהָעִקָּר כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָאֱמֶת בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה יְדַבֵּר בְּפִיו, כִּי לֵב יִשְֹרְאֵלִי בּוֹעֵר וְחוֹשֵׁק תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ וּבִלְבָבוֹ מֵבִין הָאֱמֶת תָּמִיד וְצָרִיךְ לְדַבֵּר בְּפִיו כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְאָז בְּוַדַּאי יָאִיר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ לִמְצֹא הַפְּתָחִים לָצֵאת מִשָּׁם וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
1
ב׳כִּי הַיְּוָנִים טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁהֵם הָאוֹרוֹת בְּחִינַת אֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁרוֹצִים לְטַמְּאוֹת וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם, גַּם אֶת הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, כִּי הֵם אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ שֶׁכָּךְ הִיא הָאֱמֶת כְּפִי דַּעְתּוֹ. וְהַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי שֶׁמֶן שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכוּ' שֶׁהוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ' עַד שֶׁיִּרְאֶה הַפְּתָחִים כִּי יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים רַבִּים מְאֹד בְּחִינַת פּוֹתְחִין לוֹ. וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין כָּל אֶחָד וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ שֶׁיְּרִידָה שֶׁל זֶה הִיא עֲלִיָּה לָזֶה נִמְצָא שֶׁאֵין רְאָיָה מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְכוּ'. עַל כֵּן הָעִקָּר שֶׁיָּשִֹים לִבּוֹ תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְלִרְאוֹת וּלְהוֹצִיא הָאֱמֶת בְּפִיו. עַל כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּשִֹיחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת לִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִֹיחוֹ, עִם לְבָבִי אָשִֹיחָה וַיְחַפֵּשֹ רוּחִי וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲשֹוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת לְדַבֵּר אֲמִתַּת הָעֵצוֹת שֶׁבְּכָל הַתּוֹרוֹת בְּפִיו וּלְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ שָׁם עוֹד עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁאֵינָם מְבֹאָרִים שָׁם בְּפֵרוּשׁ. וְעַל כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל יְדֵי שֶׁמֶן שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כִּי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נוֹשֵֹא עַל לִבּוֹ שְׁנֵים עָשָֹר אֲבָנִים שֶׁהֵם פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ שֶׁל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם כֻּלָּם רַק אֱמֶת שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה שֶׁיֻּכְלְלוּ אֶצְלוֹ כָּל הַשְּׁתֵּים עֶשְֹרֵה אֲבָנִים בְּאֶבֶן אֶחָד שֶׁהִוא עֶצֶם הָאֱמֶת בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
2