ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מתנת שכיב מרע ב׳:ד׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of a Deathly Ill Person 2:4
א׳נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַמַּתָּנָה דַּיְקָא הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין תְּחִלָּה הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ בִּבְחִינַת סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי קִנְיַן סוּדָר וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע אֵינָהּ צְרִיכָה קִנְיָן, כִּי מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הִוא לְאַחַר מִיתָה וְאָז בִּשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת נִקְשָׁרִין שְׁתֵּי הָרוּחוֹת בְּיַחַד רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל. נִמְצָא שֶׁאָז נִכְלָל הַפֹּעַל בְּהַכֹּחַ וְעַל כֵּן אָז נִקְנֶה אֵלָיו הַמַּתָּנָה בְּלִי שׁוּם קִנְיָן כִּי יוֹצֵאת מִמֵּילָא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בְּדִבּוּר בְּעָלְמָא מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו הַפֹּעַל וְהַכֹּחַ נִקְשָׁרִים יַחַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַמַּתָּנָה עַל יְדֵי שֶׁהַפֹּעַל עוֹלֶה וְנִתְקַשֵּׁר לְשָׁרְשׁוֹ וַאֲזַי חוֹזֵר וְיוֹצֵא הַמַּתָּנָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְעַכְשָׁו נַעֲשֶֹה זֹאת מִמֵּילָא וְעַל כֵּן אֵין צָרִיךְ קִנְיָן וְגַם אֵין מוֹעִיל קִנְיָן כְּלָל בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע כִּי אֵין קִנְיָן לְאַחַר מִיתָה. כִּי הַקִּנְיָן הוּא שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ וְזֶה בְּחִינַת עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לַעֲשֹוֹת כִּי אִם בְּחַיָּיו שֶׁאָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ שֶׁזֶּה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת אֵין לָאָדָם כֹּחַ לַעֲשֹוֹת זֹאת כִּי הַיּוֹם לַעֲשֹוֹתָם וְלֹא לְמָחָר. וְעַל כֵּן אֵין קִנְיָן לְאַחַר מִיתָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר בְּחִינַת הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִנְיַן סוּדָר, כִּי זֶה אֵין הָאָדָם יָכוֹל לַעֲשֹוֹת כִּי אִם בְּחַיָּיו כִּי זֶהוּ כְּלַל עֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְנוֹת כִּי אִם בְּלֹא קִנְיָן דַּיְקָא רַק בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא מַקְנֶה הַמַּתָּנָה, כִּי אָז עוֹלָה רוּחַ דִּלְתַתָּא וְנִכְלָל בְּרוּחַ דִּלְעֵלָּא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁעוֹלֶה הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ וְאָז נִקְנֶה לוֹ הַמַּתָּנָה וְיוֹצֵאת מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מֵהַנּוֹתֵן לַמְקַבֵּל וְכַנַּ"ל:
1
ב׳בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
2
ג׳אִיתָא בְּא"ב (אוֹת א אֱמֶת סִימָן מח) מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן בַּגִּלְגּוּל הֶעָבָר אֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הוּא אִטֵּר יָד, עַיֵּן בַּמַּאֲמָר וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם הַנַּ"ל, וְתָבִין הַדָּבָר קְצָת. כִּי יָד יָמִין וְיָד שְֹמֹאל הֵם כֹּחַ וּפֹעַל וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא שַׁקְרָן וְכוּ' אֵינוֹ מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֲזַי הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל נִקְשָׁרִין יַחַד וְאֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְֹמֹאל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הוּא אִטֵּר יָד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁאֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְֹמֹאל, עַיֵּן שָׁם מְבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן אִטֵּר יָד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. גַּם עַל פִּי הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין תְּחִלָּה לְהַעֲלוֹת הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ וְגַם זֶה תָּלוּי בָּאֱמֶת כַּנַּ"ל וּמִי שֶׁהוּא שַׁקְרָן אֵינוֹ יָכוֹל לְקַשֵּׁר הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ וְעַל כֵּן נַעֲשֶֹה אִטֵּר יָד, כִּי נִשְׁאָר בִּבְחִינַת שְֹמֹאל שֶׁהוּא בְּחִינַת פֹּעַל מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֶעֱלָה הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ:
3