ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות אישות ג׳:י״גLikutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of Matrimony 3:13
א׳וְזֶה בְּחִינַת וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא בְּחִינַת מְקוֹם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת שָׁם בְּגָלוּת כְּדֵי לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁיָּרְדוּ לְשָׁם וְעָמְדוּ בַּמִּלְחָמָה וּבֵרְרוּ הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, עָלוּ בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, בַּעֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשָּגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר לְיַעֲקֹב, "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". הַיְנוּ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁתֵּרֵד לְמִצְרַיִם מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, 'וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה', שֶׁאַעַלְךָ בַּעֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְהַשָּגַת הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִי יֵימַר, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", כִּי כְּשֶׁעוֹלִין מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וַאֲזַי זוֹכִין לְהַשָּגַת הַנַּ"ל, אָז מְקַבְּלִין אוֹר הָרְשִׁימוּ דֶּרֶךְ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה וְכַנַּ"ל. וְזֶה, "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא וְכוּ'", הַיְנוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, וְאָז זוֹכִין לַעֲלוֹת לְהַשָּגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ"ל, אָז 'וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא', שֶׁלֹּא הִנִּיחָם לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל שָׁם תֵּכֶף וּמִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, כִּי אָז לֹא הָיָה נִשְׁאַר לָהֶם רְשִׁימוּ טוֹבָה וְלֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה שֶׁמִּתְגָּרָה בְּיוֹתֵר בְּעֵת שֶׁשָּׁבִין מֵהַבִּטּוּל וְכַנַּ"ל. וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לָשׁוֹן מְפֻלָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא רָצָה לְהַנִּיחָם דֶּרֶךְ מְפֻלָּשׁ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָהֶם הָאוֹר מִיָּד בְּלִי סִבּוּבִים וְעִכּוּבִים הַרְבֵּה, 'כִּי קָרוֹב הוּא', וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לָהֶם מִיָּד הָאוֹר לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ רְשִׁימוּ, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה כַּנַּ"ל. וְזֶה, "כִּי אָמַר אֱלֹקִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה", הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן , "וַיַּסֵּב אֱלֹקִים אֶת הָעָם וְכוּ'", שֶׁהֱסִבָּם וְעִכְּבָם בְּכַמָּה סִבּוּבִים וְעִכּוּבִים כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, שֶׁאָז יוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הָרְשִׁימוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכַנַּ"ל:
1