ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות אישות ג׳:ב׳Likutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of Matrimony 3:2
א׳וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הָאָדָם שֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּיג הָאוֹר אֵין סוֹף עַד שֶׁיַּשִּיגוֹ בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשָּגַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם תַּכְלִית הַיְדִיעָה, תַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה. וְזֶה עִקַּר הַמִּצְוָה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין מִדּוֹר לְדוֹר, כִּי מֹחַ הַבֵּן מִמֹּחַ הָאָב כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּרְדֹּף מֹחוֹ לְהַשִּיג אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג אוֹרוֹת הַנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַהוֹלָדָה כִּי אִם עַל-יְדֵי חִבּוּר אִישׁ וְאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, כִּי הָאִישׁ הוּא בִּבְחִינַת הַמֹּחִין, וְהָאִשָּׁה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת צִמְצוּם וָדִין, כַּיָּדוּעַ שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁלְּמַעְלָה בְּשָׁרְשׁוֹ זֶה הַמְעַכֵּב הוּא אוֹר צַח, כִּי הוּא הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין, מִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הָאִשָּׁה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן לְמַטָּה נֶאֱחָזִין בָּהּ הַדִּינִים בְּיוֹתֵר וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנֶּאֱחָז בָּהּ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁהּ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר. וְזֶה בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, 'עֲטֶרֶת' דַּיְקָא בְּחִינַת כֶּתֶר הַנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג שׁוּם הַשָּגָה, וּבִפְרָט לְהוֹלִיד הַמֹּחִין כִּי אִם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג אוֹרוֹת הַנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּכְנֹס בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָמְרוּ לֵיהּ, מִי יֵימַר? עַיֵּן שָׁם. עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה וְהַנִּסָּיוֹן בְּתַאֲוָה זֹאת. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַחִיּוּב לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים יְשַׂמַּח אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה. כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת הוּא עַל-יְדֵי הַשִּמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהַשִּיג אוֹרוֹת הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי הַתִּקּוּן הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ אִישׁ וְאִשָּׁה כַּנַּ"ל:
1