ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות ג׳:ב׳Likutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of Procreation 3:2
א׳ַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, שֶׁהֵם כָּל הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, יַחֲטֹף אוֹתָם וְיַכְנִיסֵם לְתוֹךְ הַשִּמְחָה בְּעַל כָּרְחָם, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי יֹאמַר בְּלִבּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי כֵּן אֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשַׂנִי גּוֹי, וַאֲנִי זוֹכֶה בְּכָל יוֹם לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת צִיצִית וּתְפִלִּין וְכַמָּה בְּרָכוֹת וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בִּתְפִלָּה וּבְתוֹרָה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי שֶׁמְּרֻחָק כָּמוֹנִי יִזְכֶּה גַּם כֵּן לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁבָּא לְשִׂמְחָה כָּזֹאת, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְרַק זֶהוּ עִקַּר מִצְוַת הַשִּמְחָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּשָׁעָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ הַחִדּוּשׁ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, גֹּדֶל הַפְלָגַת מַעֲלַת זֹאת הַבְּחִינָה כְּשֶׁזּוֹכִין לְשִׂמְחָה כָּזֹאת עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְכָל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ':
1
ב׳ וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּיגוּ וְכוּ', שֶׁהַשָּשׂוֹן וְשִׂמְחָה מַשִּיגִים וּמַגִּיעִים וְחוֹטְפִים הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּמְחָה בְּעַל כָּרְחָם וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּסָמוּךְ (סִימָן כד) מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם מִגֹּדֶל הַמִּצְוָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַל-יְדֵי הַשִּמְחָה זוֹכִין לִרְפוּאָה לְכָל מִינֵי תַּחֲלוּאִים וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת בָּאִין עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַשִּמְחָה, כִּי הַשִּמְחָה הִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵן מְחַיִּין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין שֶׁבָּהֶם תּוֹלֶה כָּל חִיּוּת הָאָדָם וְכָל הָרְפוּאוֹת, שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בְּהָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין שֶׁחִיּוּתָם עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּמְחָה וְכוּ', וְעַל-כֵּן הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה', בִּפְרָט לְהָרְחוֹקִים הַבָּאִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ בְּכָל עֹז לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, עַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הָאַזְהָרָה יְתֵרָה שֶׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁיַּכְרִיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי הַשִּמְחָה, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית זוֹכִין עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף הוּא עַל-יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְכַנַּ"ל:
2