ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות ג׳:ל״גLikutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of Procreation 3:33

א׳עַל-פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל יְכוֹלִים לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז קְצָת בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, בְּעִנְיַן סִפּוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ, שֶׁאָמַר, אֲנִי אֵינִי חֵרֵשׁ כְּלָל, רַק שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם רַק חֶסְרוֹנוֹת. וְאֶצְלִי אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹלֶה כְּלָל שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם וְכוּ', כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל וְכוּ'. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מַיִם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה. כִּי דַּע אָחִי, שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַעֲשֶׂה זֹאת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, (כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ לֹא סִפְּרָהּ בְּיוֹם אֶחָד רַק בְּכַמָּה יָמִים, וְנִמְשַׁךְ עִנְיַן הַסִּפּוּר בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר), מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַדְרַת קָדְשׁוֹ, וּבִתְחִלָּה קֹדֶם סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַקּוֹדֵם, עַד סִיּוּם הַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָעִוֵּר אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי בְּעֵת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רְבִיעִי הַסָּמוּךְ דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהֵיטִיב עִמָּנוּ טוֹבָה נִצְחִיִּית, לְסַפֵּר לָנוּ שְׁאָר הַמַּעֲשֶׂה, וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְשָׁמְעָם, אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת וְאָמַר, הִגִּיעַ עֵת לֶאֱכֹל, וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם וְכוּ', עַד אַחַר כָּךְ בֵּין הָעַרְבַּיִם חָזַרְתִּי וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, וּבְתוֹךְ דְּבָרַי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנְּגִידִים וְהַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחָסֵר לָהֶם תָּמִיד, וְכֵן כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים כָּל חָכְמָתָם חֲסֵרָה תָּמִיד וְאֵינָם יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כַּיָּדוּעַ לָהֶם בְּעַצְמָם, וְעַל עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ אָמַרְתִּי לְפָנָיו מִקְרָא הַזֶּה, גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְכוּ'. (וְעַיֵּן קֹהֶלֶת ג' בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם). עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר, הֲלֹא זֶה הוּא עִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁאַל תֵּכֶף, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה? הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּרְעָדָה, אֵצֶל הַסִּפּוּר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי. עָנָה וְאָמַר, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוּ', וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מֵעִנְיַן הַחֵרֵשׁ הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְכוּ'. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מִי יוּכַל לְהַעֲרִיךְ עַל הַכְּתָב חֵלֶק מֵאֶלֶף מִמְּעַט הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבַּמֹּחַ עַד הֵיכָן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת מַגִּיעַ וְכוּ' וְכוּ', וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן: