ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות קדושין ג׳:ב׳Likutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of Sanctification 3:2
א׳וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשֵׁי כֶּסֶף שֶׁשִּׁעוּרָם פְּרוּטָה, כִּי הַפְּרוּטָה כֶּסֶף שֶׁנּוֹתֵן לָהּ בִּשְׁבִיל קִדּוּשִׁין, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הַצְּדָקָה שֶׁשִּׁעוּרָהּ גַּם כֵּן פְּרוּטָה, כִּי בֶּאֱמֶת פְּרוּטָה שֶׁל קִדּוּשִׁין וּפְרוּטָה שֶׁל צְדָקָה הֵם בִּבְחִינָה אַחַת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַמַּשְׁפִּיעַ וְהַמְקַבֵּל שֶׁהֵם הַנּוֹתֵן הַצְּדָקָה הַמַּשְׁפִּיעַ, וְהֶעָנִי הַמְקַבֵּל הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, כִּי הָאִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא מִגַּרְמָא כְּלוּם, בְּחִינַת עָנִי, בְּחִינַת מִדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי" כַּיָּדוּעַ. וְזֹאת הַפְּרוּטָה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ הֶחָתָן לְקִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן, הוּא בְּחִינַת פְּרוּטָה שֶׁל צְדָקָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי זֹאת הַפְּרוּטָה שֶׁל קִדּוּשִׁין, שֶׁהִיא בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת רוּחַ נְדִיבָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְשַׁכְּכִין וּמְשַׁתְּקִין חֲמִימוּת הַלֵּב, שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּק הַדִּין וְנִמְשָׁךְ הַחֶסֶד וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וּלְהַעֲלוֹתָם לְהַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַיִן נוּקְבִין, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְנוֹלַד וְנִתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה בְּחִינַת עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל-יְדֵי-זֶה וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְכָל הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ צְרִיכִים לְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁיִּחוּד אִישׁ וְאִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מְרַמֵּז לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים וּקְדוֹשִׁים מְאֹד מְאֹד, בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה יז), אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם וְכוּ', לֹא זָכוּ אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. אֵשׁ זֶה בְּחִינַת חֲמִימָא דְּלִבָּאֵי, שֶׁהוּא נוּר דָּלִיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן הַנַּ"ל, מַה שֶּׁהַלֵּב בּוֹעֵר לְמָמוֹן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חֲמִימוּת תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, כִּי תַּאֲוַת נִאוּף וְתַאֲוַת מָמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת וְכָל אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן נִמְשָׁךְ מִתַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וְכוּ' (סִימָן כג). וְכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁעַל-יְדֵי צְדָקָה מְתַקְּנִין וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן וּמְשַׁכְּכִין חֲמִימוּת הַלֵּב הַבּוֹעֵר לְמָמוֹן וַעֲשִׁירוּת נִכְלָל בָּזֶה מִמֵּילָא מַה שֶּׁנִּשְׁבָּר תַּאֲוַת נִאוּף עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין מִקֹּדֶם תַּאֲוַת נִאוּף וְאַךְ הַצְּדָקָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ שֶׁמְּשַׁכֶּכֶת חֲמִימוּת הַלֵּב לְגַמְרֵי עַד שֶׁנִּשְׁבָּר גַּם תַּאֲוַת מָמוֹן וּמִמֵּילָא נִכְלָל בָּזֶה בְּוַדַּאי שֶׁמְּשַׁכֶּכֶת תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁכֵּךְ חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין מִקֹּדֶם תַּאֲוַת נִאוּף, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "צִוִּיתָ צֶדֶק" הַנַּ"ל:
1