ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות גטין ד׳:ה׳Likutei Halakhot, Even HaEzer, Laws of a Bill of Divorce 4:5

א׳וְעַל-כֵּן אֵשֶׁת אִישׁ אֲסוּרָה לְאַחֵר וְהָאִסּוּר חָמוּר מְאֹד מְאֹד, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת הַשֵּכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הֵם סְמוּכִים לְשָׁם וְיוֹנְקִים מִשָּׁם וְחוֹתְרִים וּמִתְגָּרִים תָּמִיד לִינֹק וּלְהִתְאַחֵז שָׁם בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְחָתְכָהּ מִבֵּינֵיהֶם וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְאוֹר הַפָּנִים, וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַזִּוּוּג רַק לְמִינֵהוּ, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מִתַּעֲרוֹבוֹת. עַל-כֵּן אִם, חַס וְשָׁלוֹם, תִּתְחַבֵּר עִם אַחֵר אֲזַי יִתְאַחֲזוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שָׁם בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּפְּלוּ שְׁנֵיהֶם, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת לְתוֹכָם בִּירִידָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה וְתִהְיֶה הַהוֹלָדָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, תִּהְיֶה מַמְזֵר אוֹ מַמְזֶרֶת, שֶׁהֵם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת, כִּי אָז עַל-יְדֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת הַשִּכְלִיִּים יְנִיקָתָם שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא חֲזָקָה מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲפֹךְ הַצִּמְצוּמִים לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי הֵם אוֹרְבִים עַל זֶה תָמִיד לִינֹק מֵחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל. וְעִקַּר יְנִיקָתָם מִתַּעֲרוֹבוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" (בְּמִדְבַּר ה). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמּוֹעֶלֶת בְּאִישׁ מִלְחָמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְאִישָׁהּ שֶׁלְּמַטָּה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹעֶלֶת בָּאִישׁ שֶׁלְּמַטָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וּמְהַפְּכִים הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל לִכְפִירוֹת וְכַנַּ"ל, עַל-כֵּן מוֹעֶלֶת בְּוַדַּאי בְּאִישָׁהּ שֶׁלְּמַעְלָה, מֵאַחַר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַכְּפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", שֶׁאֵין הַמְנָאֲפִין נוֹאֲפִין אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בָּהֶם רוּחַ שְׁטוּת, רוּחַ שְׁטוּת בְּוַדַּאי שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם כְּסִילוּת וּשְׁטוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִמְשָׁךְ מֵהֶם רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ: