ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלת המנחה ה׳:ו׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Afternoon Prayer 5:6
א׳וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת עֵת הַצָּהֳרַיִם דְּהַיְנוּ בְּאֶמְצַע יָמָיו, בִּפְרָט אַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּעֵרֶךְ יְמֵי חַיָּיו. וְעַל-פִּי רֹב אָז דַּיְקָא מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכִין לְהַתְחִיל בִּימֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּא עֹל בִּנְעוּרָיו וְיַנְקוּתָא כְּלִילָא כְּוַרְדָּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהָא"ב הַיָּשָׁן אוֹת ת תְּשׁוּבָה סִימָן עג) שֶׁיּוֹם אֶחָד שֶׁהָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי נְעוּרָיו יָקָר יוֹתֵר מִכַּמָּה שָׁנִים בְּעֵת זִקְנָתוֹ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָעִקָּר הוּא לְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, כִּי הַזְּקֵנִים קָשֶׁה לַהֲשִׁיבָם מֵהַנְּעָרִים. וְכַמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָא"ב (הֶחָדָשׁ אוֹת ת תְּשׁוּבָה סִימָן ד), וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד (בְּסִימָן רו) עַיֵּן שָׁם. אֲבָל אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה' בִּימֵי נְעוּרָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וְרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, עַל-פִּי רֹב מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים חַס וְשָׁלוֹם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל בִּימֵי הַנְּעוּרִים שֶׁאָז בְּוַדַּאי כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו וּצְרִיכִין לַחֲשֹׁב עַל סוֹפוֹ וְתַכְלִיתוֹ וְכוּ'. שֶׁאֲזַי תֵּכֶף מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד וּמִתְפַּשֵּׁט כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ לָצֵאת מִתַּאֲווֹתָיו וְרִשְׁתָיו אֲשֶׁר נִלְכַּד בָּהֶם. וְעַל זֶה צוֹעֵק הַפָּסוּק הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם. בַּצָּהֳרָיִם דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה שֶׁהוּא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁהוּא בִּכְלָלִיּוּת יְמֵי הָאָדָם אַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים. וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ לְאַחֲרִית טוֹב שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵעֲבוֹדָתוֹ לְעוֹלָם, וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹקִים אַל יַעַזְבֶנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל זֶה אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי. כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הָא"ב (אוֹת נ נְפִילָה סִימָן א), וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּימֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלֹּא יִפֹּל לְעוֹלָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים בָּאִים וְהִגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וּמַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְקָרֵב יְמֵי קִצּוֹ וְסוֹפוֹ, שֶׁאָז צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד מְאֹד עַל אַחֲרִיתוֹ וְסוֹפוֹ בְּהַאֵיךְ אַנְפִּין יֵעוֹל קָדָם מַלְכָּא. כִּי אָז צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת צָהֳרַיִם בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה. כִּי יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם הֵם בְּחִינַת יוֹם, וּמִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. וְעַל-כֵּן אַחַר חֲצִי יָמָיו הוּא בִּבְחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה. שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל זְמַן הַמִּנְחָה בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים וְכָל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעַל-כֵּן קַבָּלַת הַתַּעֲנִית שֶׁהִוא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הִוא בִּתְפִלַּת מִנְחָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
1