ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלת המנחה ז׳:מ״טLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Afternoon Prayer 7:49
א׳וְעַיֵּן גַּם בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (צַו פָּרָשָׁה יח) שֶׁמַּפְלִיג שָׁם גַּם-כֵּן בְּמַעֲלַת קָרְבַּן מִנְחָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם בָּאִים חֶצְיָם וְזוֹ בָּאָה חֶצְיָהּ, מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ וְכוּ'. וְסֵיפָא דִּקְרָא וּמִנְחָה טְהוֹרָה עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כִּי בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי שֶׁהִיא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, הוּא נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם וּמַגִּיעַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ. כִּי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, גַּם לְשָׁם מַגִּיעַ הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל שֶׁל בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ'. שֶׁבְּאֵיזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה יְכוֹלִין לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁיְּבַטֵּל גַּאֲוָתוֹ וְיַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כְּמוֹ הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּלִי שֵׂכֶל וּבְלִי כַּוָּנָה הָרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יִשְׁפֹּךְ (שִׂיחוֹ) לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' וְכוּ'. וְזֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם בָּאִים חֶצְיָם וְזֶהוּ בָּאָה חֶצְיָהּ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ גַּם מְעַט הַתְּפִלָּה הָעֲנִיָּה וְהַדַּלָּה בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁבָּאָה בְּדַלֵּי דַּלּוּת וְכוּ', גַּם מְעַט הַתְּפִלָּה הַדַּלָּה הַזֹּאת אֵינָהּ בָּאָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בִּבְחִינַת חֶצְיָהּ וְכוּ', כִּי מְעֹרֶבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה וְכוּ' שֶׁבְּוַדַּאי אֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲלוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶהוּ הַמַּעֲלָה שֶׁל בְּחִינַת תְּפִלָּה לְעָנִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהִיא בָּאָה חֶצְיָהּ, כִּי אֵיךְ שֶׁהִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם וּמְקַבְּלָהּ, מֵאַחַר שֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וּמִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ אֵיךְ שֶׁיָּכוֹל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְכוּ' וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶה שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכוּ' הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי בְּכָל זֶה גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדַּיְקָא תְּפִלָּה וְשִׂיחָה עֲנִיָּה וְדַלָּה כָּזֹאת מַגַּעַת עַד אֵין קֵץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַזֵּק מִגְּרִיעוּת וַעֲנִיּוּת הַדַּעַת כָּזֶה לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן עֲדַיִן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ. וְהוּא סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג עַד הֵיכָן רַחֲמָיו מַגִּיעִים כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַצְּעָקָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַשִּיחָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל הַמּוּבָאָה לְעֵיל. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
1