ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלת ערבית ד׳:ל״הLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Evening Prayer 4:35
א׳וְזֶה בְּחִינַת וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית. וְזֶהוּ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וְכוּ'. כִּי מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית הִוא בְּחִינַת הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמָן בַּלַּיְלָה מֵחֲמַת תֹּקֶף הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת זֹאת. כִּי עַל-יְדֵי זֶה עוֹשִׂין אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית אֵין הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וַאֲזַי כָּל אוֹת וְדִבּוּר שֶׁמּוֹצִיאִין בַּתְּפִלָּה אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר שְׁאָר אוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים. כִּי הַדִּבּוּר וְהָאוֹת תּוֹפֵס אֶת הָאָדָם בְּחָזְקָה וּמְחַבֵּק וּמְגַפֵּף אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר לְדַבֵּר עוֹד דִּבּוּרִים וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶהוּ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִתְחִילוּ הָאֲבָנִים מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ זֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ וְכוּ', מִיָּד עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶבֶן אֶחָד. כִּי הָאֲבָנִים הֵם אוֹתִיּוֹת כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר יְצִירָה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים, שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁקֹּדֶם שֶׁזּוֹכִין אֶל הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ אָז, אֲזַי הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּרִים אֵינָם מַנִּיחִים אֶת הָאָדָם לֵילֵךְ מֵהֶם לְדַבֵּר עוֹד וְכָל אַחַת אוֹמֶרֶת שֶׁיִּשָּׁאֵר הָאָדָם אֶצְלָם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיוּ הָאֲבָנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ זֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ. שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת חֲפֵצָה שֶׁהַצַּדִּיק יַכְנִיס כָּל רֹאשׁוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתוֹכָהּ לְבַד, וְיִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם וְלֹא יֵלֵךְ לְהַלָּן לִשְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת, וְכֵן כָּל אוֹת וָאוֹת. אֲבָל בִּזְכוּת וְכֹחַ יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁזָּכָה אָז לְהִתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית וּלְתַקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, עַל-יְדֵי זֶה עָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ נֵס, וְעָשָׂה מִכָּל הָאֲבָנִים אֶבֶן אַחַת, הַיְנוּ שֶׁמִּכָּל הָאוֹתִיּוֹת נַעֲשָׂה אוֹת אַחַת, הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְבִטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, אֲזַי נַעֲשֶׂה אֶחָד מִכָּל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בָּאוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה עֲדַיִן הוּא בָּאוֹת הָרִאשׁוֹן כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁנַּעֲשָׂה מִכָּל הָאֲבָנִים שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת אֶבֶן אֶחָד הַיְנוּ אוֹת אַחַת כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ אָז כְּשֶׁפָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְכָל זֶה הָיָה בִּמְקוֹם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם נִכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. נִמְצָא שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
1