ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת השחר ג׳:ל״טLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Morning Blessings 3:39
א׳וְזֶה בְּחִינַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא מֶלֶךְ בְּחִינַת שַׁבָּת מַלְכוּתָא וְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל הֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, כִּי בָּהֶם עוֹשִֹין מְלָאכָה וְעַבְדוּת בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִֹיתָ וְכוּ'. וּבְשַׁבָּת יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹבְדִין דחול, בְּחִינַת ל"ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים נִקְרָאִים שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי (זֹהַר בַּמִּדְבָּר דַּף קמ"ד), אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכֻלְּהוּ יוֹמָא וְכַמּוּבָא זֹאת בְּהַתּוֹרָה "בְּרֵאשִׁית" הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת מַדְלִיקִין נֵר שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא הַתְחָלַת קַבָּלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי נֵר שֶׁל מִצְוָה הוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת הַגְדָלַת אוֹר הַשֵּׁם דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֶבֶד הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל. וּבְשַׁבָּת נִתְבַּטְּלִין הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּמְאוֹרֵי אֵשׁ וְאָז נִמְשָׁךְ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת י"ק וּמֵהָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת מַדְלִיקִין נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְכֵן נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה וְנֵר חֲנֻכָּה וְכָל הַנֵּרוֹת שֶׁל מִצְוָה וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּמְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצְאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּכָל הַשָּׁנָה אֵין זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת שֶׁמְּרַמֵּז עַל לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י"ב), "שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" 'כוֹנַנְתָּ' לֹא כְּתִיב וְכוּ' (זֹהַר תִּשָֹּא דַּף קפ"ח). אֲבָל עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאֱמֶת הַגְדָלַת שֵׁם ה' שֵׁם דִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחוֹל וּמַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין זֻהֲמַת הָעֶבֶד בִּמְקוֹמוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל. שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזָה לעובדין דחול, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מַמְשִׁיכִין אָז בְּחִינַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל שַׁבָּת עַל-יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְגַלּוֹת אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם לְבַטֵּל הַחִלּוּף שֶׁל הָעֶבֶד שֶׁנֶּחֱלַף בְּבֵן הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לְבָרֵר אֲמִתַּת הַשֵּׁם. לֵידַע מִי רָאוּי לִקְרוֹתוֹ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת שֵׁם בֶּן הָעֶבֶד וּמִי רָאוּי לִקְרוֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם בֶּן הַמֶּלֶךְ וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ל"א) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְכוּ' הַמְבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת י"ב, הַיְנוּ שֶׁגַּם בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה מְגַלִּין אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ אוֹר הָאֱמֶת גַּם בִּימֵי הַחוֹל וּלְמַטָּה מי' טְפָחִים וּכְעֵין הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב:
1