ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת השחר ה׳:ע״דLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Morning Blessings 5:74
א׳וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר כב) וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה וְכוּ', וּמַה רָאָה מוֹאָב לִטֹּל עֵצָה מִמִּדְיָן כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִים שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם אָמְרוּ מַנְהִיגָם שֶׁל אֵלּוּ וְכוּ', אָמְרוּ לָהֶם אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו אָמְרוּ אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו:
1
ב׳כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל-כֵּן הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר רְצוֹנוֹ בְּהַסְתָּרוֹת וְהַעְלָמוֹת גְּדוֹלוֹת רַק נָתַן כֹּחַ וָדַעַת בָּאָדָם שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי זֶה יָדוּעַ וּמוּבָן לַכֹּל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם הֲבֵל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וּכְמוֹ שֶׁהִתְחִיל קֹהֶלֶת סִפְרוֹ הֲבֵל הֲבָלִים וְכוּ' וְחָזַר וְאָמַר הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל וְכֵן דָּוִד אָמַר (תְּהִלִּים קמד) אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק צו) לֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְכוּ' אֶלָּא כְּצֵל שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ. וְכֵן בָּאוּ כָּל חַכְמֵי אֱמֶת וְצוֹעֲקִים עִנְיָן זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר וַאֲפִלּוּ כָּל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹדִים עַל כָּל זֶה כִּי הֲלֹא רוֹאִים בְּעַיִן שֶׁיְּמֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל וְהָאָדָם מֵת בְּכָל יוֹם כִּי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁחַי לֹא יִהְיוּ עוֹד וְעַל-כֵּן מַתְחִיל יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ וְכוּ' וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּסְפָרִים הַרְבֵּה אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן עֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה וְלַחֲזֹר עִם עַצְמוֹ וְעִם חֲבֵירָיו הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, כָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה כִּי גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם (קֹהֶלֶת ג) וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי סִימָן תרטו) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י לְשׁוֹן הַעְלָמָה וְשִׁכְחָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה הִכְנִיס הַעְלָמָה בְּלֵב הָאָדָם בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַשָּטָן לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְהַשְׁכִּיחַ כָּל זֶה אֲבָל כֹּחַ הָאֱמֶת בְּוַדַּאי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ וּלְהַעְלִים כָּל הַנַּ"ל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הֲבֵל הֲבָלִים וְלֹא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מִמֶּנּוּ וּמִתַּאֲווֹתָיו וּמִכַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְכוּ', כִּי אִם מַה שֶּׁהִתְיַגַּע וְטָרַח בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ זֶה וְהִסְתַּכְּלוּ כָּל יְמֵיהֶם עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי הִשִּיגוּ וְהֵבִינוּ תֵּכֶף שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַתַּאֲווֹת לֹא מִלְּבַד מִן הַמּוֹתָרוֹת אֶלָּא אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְהֶכְרֵחִיּוּת צְרִיכִין לְמַעֵט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וּלְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁגַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת דְּהֶכְרֵחִיּוּת יַעֲשֶׂה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עַצְמוֹ כְּלָל וּמֵחֲמַת שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עַל אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהֵבִינוּ כָּל זֹאת, וְכֵן קִיְּמוּ וְעָשׂוּ וּפֵרְשׁוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה עַד שֶׁעָלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עֲלֵיהֶם וְגִלָּה לָהֶם רְצוֹנוֹ כִּי הֵם הָיוּ מְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר רְצוֹנוֹ בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת עַל-כֵּן הֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְגִּלָּה לָהֶם רְצוֹנוֹ בְּכָל פַּעַם כְּפִי יְגִיעָתָם וְטִרְחָתָם וּמְסִירַת נַפְשָׁם וְזֶה הָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָלַךְ בְּתוּמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשִּיג רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַמְּסוּרָה לָנוּ שֶׁיְּסוֹד הַתְחָלָתָהּ הָיָה מֵאַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין פֶּרֶק ב) מָצִינוּ שֶׁקִּיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְכוּ' כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם מִקֹּדֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ נֹחַ וּמְתוּשֶׁלַח וַחֲנוֹךְ וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא זָכוּ לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּרְצוֹנוֹ כְּמוֹ אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
2