ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת השחר ה׳:פ״אLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Morning Blessings 5:81
א׳וְזֶה בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הָאָתוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּתַח פִּי הָאָתוֹן וְהִיא בְּעַצְמָהּ הוֹכִיחָה אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה נֵס שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַיִן נִמְשָׁךְ כֹּחוֹ הַטָּמֵא לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת רָעוֹת כִּי הִמְשִׁיךְ הַזֻּהֲמָא עַל עַצְמוֹ, כָּל כָּךְ, עַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף בְּזֻהֲמָא כָּזֹאת עִם בְּהֵמָה, עַד שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּפִיו הַטָּמֵא כִּי כֵּן מַנְהִיג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹלָמוֹ שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת בִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ וְקָדוֹשׁ גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאִם הָיָה שׁוֹגֶה חַס וְשָׁלוֹם מְעַט בִּקְדֻשָּׁתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְעֹל כָּרָאוּי וּלְהֵפֶךְ בְּטֻמְאָה הָיָה כֹּחַ בִּלְעָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ כָּל כָּךְ וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא הָיָה לוֹ כֹּחַ בְּפִיו הַטָּמֵא וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִסְפָרִים פְּעֻלּוֹתָיו עַל-יְדֵי טֻמְאוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בְּשִׁכְבַת זֶרַע אֵצֶל הָרֵי חֹשֶׁךְ וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל-כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחוֹ מֵאַיִן נִמְשָׁךְ, וּמַה שֶּׁפָּעַל בְּכֹחוֹ הַטָּמֵא שֶׁהִמְשִׁיךְ כֹּחַ הַדִּבּוּר פֶּה אֶל הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה אִישׁוּת שֶׁעָשָׂה עִם אֲתוֹנוֹ עַד שֶׁנִּמְשַׁךְ כֹּחַ הַדִּבּוּר לְהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהָאָתוֹן פָּתַח פִּיו וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוֹדִיעָה לוֹ לְעֵינֵי כָּל הַשָּרִים שֶׁהָלְכוּ מֵהֵיכָן בָּא כֹּחוֹ, כִּי אָמְרָה לוֹ 'הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי' שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַעֲשֵׂה אִישׁוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קה) וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין כֹּחוֹ הַטָּמֵא חַס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ, רַק הַכֹּל בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ בְּחֹק כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ בִּבְחִירָתוֹ כֹּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים כִּרְצוֹנוֹ אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל בְּיַד ה' כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כִּי אֵין מִלְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֻלִּין ז) לְעִנְיַן כְּשָׁפִים רַק שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה אֲבָל אַחַר כָּךְ גָּבֵי דִּילֵיהּ וְהַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי וּמִינֵיהּ וּבֵיהּ אַבָּא נֵיזֵל בֵּיהּ נַרְגָּא. שֶׁהָאָתוֹן בְּעַצְמָהּ, שֶׁטִּמֵּא אֶת עַצְמוֹ עִמָּהּ, שֶׁמִּשָּׁם הָיָה כֹּחוֹ הַטָּמֵא, הִיא בְּעַצְמָהּ הִמְשִׁיךְ לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַדִּבּוּר וּפָתַח אֶת פִּיהָ וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהוֹדִיעַ לוֹ לְעֵין כֹּל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּהּ, כִּי כֵן מַגִּיעַ לוֹ מֵאַחַר שֶׁמִּשָּׁם הִמְשִׁיךְ כֹּחַ דִּבּוּרוֹ הָרָע עַל-כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ הִמְשִׁיךְ הַדִּבּוּר לְהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ לְבַיְּשׁוֹ וְלִנְקֹם בּוֹ בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לד) תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וּכְתִיב (יִרְמְיָה ב) תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ (וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי זֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַנַּ"ל הִמְשִׁיךְ הַדִּבּוּר לְשָׁם וְכוּ'):
1