ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת הריח ד׳:י׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Blessing on Fragrance 4:10
א׳וְזֶה בְּחִינַת חָמֵץ וּמַצָּה. שֶׁעִקַּר הַזְּהִירוּת מֵחָמֵץ לְמַצָּה הוּא בַּמַּיִם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא מַיִם עַל הָעִסָּה תֵּכֶף וּמִיָּד צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מֵחָמֵץ לִבְלִי לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִסָּה כְּלָל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּהַמַּיִם הַכְּפִירוֹת שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִמַּח שְׁמָם שֶׁעִקַּר כְּפִירָתָם הִיא בַּמַּיִם דַּיְקָא. שֶׁהֵם תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה יֵשׁ מֵאַיִן כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַזְּהִירוּת הוּא לִבְלִי לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִסָּה שֶׁלֹּא תֵּחָמֵץ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן וְעִקַּר חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הוּא עַל-יְדֵי הָרוּחַ וְהָאֲוִיר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהָעִסָּה עוֹלָה וְנִתְפַּחַת כְּשֶׁנֶּחֱמֶצֶת, שֶׁזֶּהוּ עַל-יְדֵי הָאֲוִיר וְהָרוּחַ. וְאָז בְּפֶסַח צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר אִסּוּר חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעִסָּה שֶׁעָלְתָה בִּנְפִיחָה וְנֶחְמְצָה, כִּי אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא זָכוּ עֲדַיִן לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן אָז עֲדַיִן יֵשׁ שְׁלִיטָה לְרוּחַ שְׁטוּת, 'רוּחַ' דַּיְקָא. בְּחִינַת אֲוִיר וְרוּחַ טָמֵא. שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ שְׁטוּת, הֵפֶךְ רוּחַ וַאֲוִיר קָדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אָז אֶת הָעִסָּה מֵעֵת נְתִינַת הַמַּיִם שֶׁלֹּא תִּשְׁהֶא. שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהּ רוּחַ וַאֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת. שֶׁהוּא רוּחַ הַטָּמֵא שֶׁל הַמְעוֹנְנִים וְהַמְנַחֲשִׁים וְהַמְכַשְּׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁעַל יָדָם מִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה. וּבָאִים כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת עַל יָדָם, דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה עֲדַיִן לֹא זָכוּ בִּשְׁלֵמוּת לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לִזָּהֵר מִזֶּה שֶׁזֶּה עִקַּר אִסּוּר חָמֵץ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט הָרוּחַ בָּעִסָּה מֵעֵת נְתִינַת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִשְׁהֶא עַד שֶׁיִּשְׁלֹט הָרוּחַ וְיַחֲמִיץ אֶת הָעִסָּה חַס וְשָׁלוֹם. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ הַכְּפִירוֹת בַּמַּיִם שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרוּחַ שְׁטוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. וְזָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת עַל-כֵּן אָז צְרִיכִין לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז הָרוּחַ וְהָאֲוִיר הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲוִיר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה יוֹתֵר. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָבִיא חָמֵץ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁשָּׁלְטָה בָּהֶם הָרוּחַ וְהָאֲוִיר, כִּי אָז הָרוּחַ וְהָאֲוִיר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל-יְדֵי רוּחַ וְהָאֲוִיר הַזֶּה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה יוֹתֵר. וְזוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַטָּהֳרָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל:
1
ב׳וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרְחִיצוֹת שֶׁרוֹחֲצִין בְּלֵיל פֶּסַח בְּמַיִם, כִּי אָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַטָּהֳרָה בְּיוֹתֵר. שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל:
2