ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות משא ומתן ד׳:י״גLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Business 4:13

א׳וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּעֵת הַגְּמָר שֶׁל הַמִּצְוָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחִיל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ גְּמֹר. וְאֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל מִי שֶׁגּוֹמְרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁהַגְּמָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד מְאֹד, כִּי הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת. וְאַחַר הַהַתְחָלָה הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג קְצָת כַּסֵּדֶר. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לַגְּמָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד וְעַל-כֵּן הֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהַזְהִיר מְאֹד עַל הַגְּמָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ גְּמֹר וְכוּ' וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. הַיְנוּ עַל-פִּי הַמְבֹאָר לְמַעְלָה, כִּי הַגְּמָר הוּא בְּחִינַת אַחֲרִית וְאֵין זוֹכִין לְקַשֵּׁר הָאַחֲרִית בָּרֵאשִׁית. שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית כָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבוֹדוֹת כַּנַּ"ל. כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לִגְמֹר הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל-כֵּן מִתְגָּרֶה עַל זֶה הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לִגְמֹר הַמִּצְוָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחִיל, כִּי כָּל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה בִּפְרָטִיּוּת יֵשׁ לָהּ הַתְחָלָה וְסוֹף. וְאֵין הַמִּצְוָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁגּוֹמֵר אוֹתָהּ, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ תְּפִלִּין. הִנֵּה בִּתְחִלָּה צָרִיךְ יְגִיעוֹת לְתַקֵּן הָעוֹר וְהַקְּלָף בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַצְּרִיכִים. וְאַחַר-כָּךְ לְתַקֵּן הַדְּיוֹ וְלִכְתֹּב עֲלֵיהֶם כַּדָּת וְכַדִּין. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁגּוֹמֵר כְּתִיבַת כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת, כָּל זְמַן שֶׁחָסֵר בָּהֶם עֲדַיִן אוֹת אֶחָד אֵינָם בִּכְלַל תְּפִלִּין כְּלָל עַד שֶׁגּוֹמֵר כְּתִיבַת כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת בִּשְׁלֵמוּת. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁכְּבָר נִגְמְרוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּתִקּוּנָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲפִלּוּ אִם יִכְתֹּב אֶלֶף פָּרָשִׁיּוֹת וְיִכְרֹךְ עַצְמוֹ בָּהֶם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ אֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּתִּים שֶׁל עוֹר וְיַכְנִיס הַפָּרָשִׁיּוֹת לְתוֹכָן וְיִתְפְּרֵם בְּגִידִין דַּיְקָא וִיתַקְּנֵם בִּרְצוּעוֹת וְכוּ' וְיַנִּיחֵם עַל הַיָּד וְעַל הָרֹאשׁ בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי דַּיְקָא. וְאָז דַּיְקָא קִיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין. נִמְצָא, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ הַמִּצְוָה אֶל הָאַחֲרִית וְהַסּוֹף, דְּהַיְנוּ הַגְּמָר עַל-פִּי דִּין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ מִצְוָה כְּלָל. וְכֵן בְּמִצְוַת צִיצִית אֲפִלּוּ אִם יִכְרֹךְ עַצְמוֹ בְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי צִיצִית עַד שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית בְּכַנְפֵי הַטַּלִּית. וְכֵן בְּמִצְוַת מְזוּזָה אֲפִלּוּ הַבַּיִת מָלֵא סְפָרִים אֵינוֹ יוֹצֵא בָּזֶה עַד שֶׁיִּקְבַּע הַמְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַמִּצְווֹת. כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים כְּפִי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ בְּתִקּוּן זֶה דַּיְקָא כְּפִי הַנִּמְסַר לָנוּ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר דַּיְקָא אִם מְקַיְּמִים אוֹתָהּ כְּתִקּוּנָהּ כְּמוֹ שֶׁנִּמְסַר לָנוּ אָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי כָּל מִצְוָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל:
1