ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תחומין וערובי תחומין ד׳:ו׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Joining Domains 4:6
א׳וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם שְׁנֵי כְּתָרִים שְׁנֵי הָעֲדָיִים הַנַּ"ל בְּחִינַת נִשְׁמַע וְנַעֲשֶׂה נִסְתָּר וְנִגְלֶה, שֶׁעַל יָדָם נִתְתַּקְנִין שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת הַנַּ"ל. כִּי הָמָן הָרָשָׁע רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת הַנַּ"ל כִּי הָמָן הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּמּוּבָא, בְּחִינַת דַּם נִדַּת שֶׁהוּא בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְעִקָּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה-זָרָה הַיְנוּ עֲבוֹדָה-זָרָה פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק שֶׁהָיָה כּוֹפֵר גָּדוֹל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף כַּנַּ"ל כִּי הָמָן הָיָה עַז פָּנִי בְּיוֹתֵר שֶׁהֵעִיז פָּנָיו נֶגֶד מָרְדְּכַי אֲדוֹנוֹ שֶׁנִּמְכַּר לוֹ לְעֶבֶד, וְהוּא סִלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְהֶחֱצִיף וְהֵעִיז בְּעַזּוּת כָּזֹאת שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַ וְשֶׁכֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְשֶׁגַּם מָרְדְּכַי אֲדוֹנוֹ יִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הוּא תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלֹא תַּגָּא, בְּחִינַת וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.:
1
ב׳וְעַל-כֵּן רָצוּ אָז לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֲרוּמָה בְּשַׁבָּת לִפְנֵי כָּל הַשָׂרִים וְהָעַמִּים, אֲשֶׁר דָּבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם, לַעֲשׂוֹת עַזּוּת כָּזֹאת לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה לְגַמְרֵי מֵעַל פְּנֵיהֶם, אַךְ הֵם רָצוּ אָז לְהַגְבִּיר חַס וְשָׁלוֹם עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְעִקַּר הָעַזּוּת הוּא בְּתַאֲוָה זוֹ כַּנַּ"ל, וְהֵם רָצוּ אָז לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם וּלְהַגְבִּיר תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן צִוּוּ לַהֲבִיאָה עֲרוּמָה בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בּוֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְהֵם רָצוּ חַס וְשָׁלוֹם לִפְגֹּם בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּלְהַגְבִּיר תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא אֲשֶׁר דָּבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם.:
2
ג׳וְהִנֵּה אַף הִיא לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנָה כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדָהּ וּבְיָדָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא הִנִּיחַ לָהֶם לִגְמֹר מַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה בְּאוֹתָן הַיָּמִים, כִּי בָא גַּבְרִיאֵל וְעָשָׂה לָהּ זָנָב וְכוּ' כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה בְּיָדָם מַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה לְהַגְבִּיר חַס וְשָׁלוֹם תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְנַהֲפֹךְ הוּא כִּי וַשְׁתִּי הַמַּרְשַׁעַת הִיא עִקַּר בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הָיְתָה פּוֹשֶׁטֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְעוֹשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וְכָל זֶה לְהַגְבִּיר עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא עַל-יְדֵי פְּגַם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הָיְתָה עוֹשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה עֲרוּמוֹת כְּדֵי לְהַגְבִּיר עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בְּשַׁבָּת דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וַה' יִתְבָּרַךְ מֵפֵר מַחְשֶׁבֶת עֲרוּמִים וְנִגְזַר עָלֶיהָ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁתֵּהָרֵג עֲרוּמָה בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת בְּעַצְמָה נָקַם בָּהּ, וְהִכְנִיעַ אוֹתָהּ וְהָרַג אוֹתָהּ עַל-יְדֵי הָעַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא דַיְקָא, וּמִנֵּיהּ וּבֵיהּ אָבֹא לֵיזִיל בֵּי נַרְגָּא, כִּי הָעַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא בְּעַצְמוֹ הָרַג אוֹתָהּ וְנָקַם בָּהּ, כִּי מַפָּלָתָהּ הָיָה עַל-יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא שֶׁנִּתְגַּבֵּר אָז עַל יָדָהּ כָּל-כָּךְ עַד שֶׁצִּוּוּ לַהֲבִיאָה עֲרוּמָה בְּשַׁבָּת, וְאַף הִיא לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנָה וְהָיְתָה חֲפֵצָה בָּזֶה מְאֹד, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הִנִּיחַ לִגְמֹר מַחְשַׁבְתָּם כַּנַּ"ל וְנֶהֶרְגָּה עַל-יְדֵי-זֶה, נִמְצָא שֶׁעִקַּר מַפָּלָתָהּ הָיָה עַל-יְדֵי הָעַזּוּת בְּעַצְמוֹ, כִּי כָּךְ הֵם דַּרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי פֹּעַל אָדָם יְשֻׁלָּם לוֹ, שֶׁהָעֲבֵרָה בְּעַצְמָהּ נוֹקֶמֶת בְּהָאָדָם כַּמּוּבָא.:
3
ד׳וְאָז הָיְתָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּאָז הִתְחִיל לְהַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, כִּי תַּחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס, כִּי תַּחַת וַשְׁתִּי מָלְכָה אֶסְתֵּר, שֶׁהָיְתָה הַהֵיפֶךְ מִמֶּנָּהּ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה הָיְתָה צְנוּעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּרָחֵל וְכוּ', נִמְצָא שֶׁכָּל עִקָּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יִחוּס אֶסְתָּר הָיָה כֻּלָּם צְנוּעִים גְּדוֹלִים, וְכֵן הִיא הָיְתָה צְנוּעָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל וּצְנִיעוּת זֶה בְּחִינַת בּשֶׁת אַנְפִּין, וְאֶסְתֵּר שָׁמְרָה אֶת הַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאֶת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת וְכוּ' שֶׁמָּנְתָה בָּהֶן יְמֵי הַשַּׁבָּת. נִמְצָא שֶׁסִּבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו שֶׁנִּכְנַע תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא-אַחֲרָא וְנִתְגַּבֵּר תֹּקֶף קְדֻשַּׁת בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁמָּלְכָה אֶסְתֵּר תַּחַת וַשְׁתִּי וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
4