ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר א׳:א׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 1:1

א׳יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר. הַגָ״ה: ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״ זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְכוּ׳ (ארח חיים סימן א׳ סעיף א׳).

ב׳כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל (בסימן רפב):

ג׳שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים וּפְגָמִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מִטּוֹב, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו?

ד׳וְאַף שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁגַּם מְעַט הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה הוּא מָלֵא פְּצָעִים, כִּי מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים.

ה׳וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה טוֹב, וְאַף שֶׁזֶּה הַטּוֹב גַּם כֵּן מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת.

ו׳וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת עֲדַיִן, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּפָגַם מַה שֶּׁפָּגַם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה וְנִכְנַס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה.

ז׳וזְֶה בְּחִינַת (תהלים לז, י): ״וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ׳״, עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הָ״עוֹד מְעַט״ שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל־יְדֵי־זֶה: ״וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ׳״, עַיֵּן שָׁם.

ח׳וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. וַאֲזַי יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמו, ב): ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״, עַל־יְדֵי הָ״עוֹד מְעַט״ שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה׳.

ט׳וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, כִּי הַנִּגּוּנִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכֵאָה וְכוּ׳. וְזֶהוּ ״אֲזַמְּרָה״ דַּיְקָא, בְּחִינַת נִגּוּנִים וְכוּ׳.

י׳וְכֵן צְרִיכִין לָדוּן אֶת אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ׳ וְכוּ׳. עַיֵּן שָׁם.

י״אוּמִי שֶׁיָּכוֹל זֹאת, לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם.

י״בוְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר בּוֹנֶה מִשְׁכָּן. שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בִּשְׁבִיל זֶה הֵם מַתְחִילִין מִן ״וַיִּקְרָא וְכוּ׳״, עַיֵּן שָׁם.

י״גוְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְלַקֵּט כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד, הוּא יוֹדֵעַ כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַמִּשְׁכָּנוֹת הַנַּ״ל שֶׁבּוֹנִין הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא וְכוּ׳ וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.