ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר א׳:י״גLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 1:13
א׳וזְֶה בְּחִינַת (שמות יא, ד): ״כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם״; ״כַּחֲצוֹת״ דַּיְקָא, כִּי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז מִתְעוֹרֵר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, בִּבְחִינַת רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֵּׁב בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, כַּנַּ״ל.
1
ב׳וְעַל־כֵּן נִמְשָׁךְ הָרוּחַ טוֹבָה, הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, מִצָּפוֹן דַּיְקָא, כִּי ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״ (ירמיה א, יד), וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִמְשָׁךְ הָרוּחַ צָפוֹן, רוּחַ טוֹבָה, הַמְנַשֵּׁב בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וּמְנַגֵּן. כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הַטּוֹב הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ תֹּקֶף הָרַע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל, וְּכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁיִּתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ (קהלת ב, יג), דַּיְקָא, כַּיָּדוּעַ.
2
ג׳כִּי בַּחֲצוֹת אָז הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, כַּיָּדוּעַ. וְאָז הִיא בִּבְחִינַת נְקֻדָּה, וְאָז הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה, וְאָז דַּיְקָא צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִי שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת ה׳ בְּלִבּוֹ לְהִתְגַּבֵּר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד – לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אָז, וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִתֹּקֶף הַשֵּׁנָה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל־יְדֵי נְקֻדָּה טוֹבָה לְבַד וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְאָז הוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ״ל.
3
ד׳וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, שֶׁחָמַל וְדִלֵּג הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם (שמות יב). וזְֶה בְּחִינַת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לִקֵּט וְהִצִּיל אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת (שם ד, כב): ״בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל״, מִבֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, מִבֵּין תֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כַּנַּ״ל.
4
ה׳וְעַל־כֵּן הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה סוֹד חֲצוֹת הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁנִּלְחָם עִם הַמְלָכִים וְהִצִּיל אֶת לוֹט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד, טו): ״וַיֵחָלֵק עֲלֵיהֶם לַּיְלָה וְכוּ׳״, כִּי עִקַּר בְּחִינוֹת חֲצוֹת, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר תֹּקֶף הַשֵּׁנָה, לְשַׁבֵּר הַלַּיְלָה וְהַחֹשֶׁךְ, עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, זֶה נַּעֲשָׂה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד כַּנַּ״ל.
5
ו׳כִּי אַבְרָהָם רָדַף אַחֲרֵי הַמְלָכִים לְהַצִּיל אֶת לוֹט בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהָיָה בְּלוֹט, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁלּוֹט הָיָה רָשָׁע, מָסַר אַבְרָהָם נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילוֹ לְהַצִּילוֹ, בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהָיָה בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאָה רוּת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד־מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקַּר וְשׁוֹרֶשׁ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל.
6
ז׳וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנַת הַמְלָכִים הָיָה לַהֲרֹג אֶת לוֹט, כִּי כָּל כַּוָּנַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוּא לְהִתְגַּבֵּר עַל בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל ה׳ לֹא יַעֲזְבֶנָּה בְּיָדָם, וְנָתַן כֹּחַ לִבְחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, לְהַצִּיל אֶת לוֹט עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הָרַג אֶת הַמְלָכִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִים לְכַף זְכוּת וּמוֹצְאִים הַנְּקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בִּרְשָׁעִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַע הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כִּי הָרָע נִדְחֶה מִפְּנֵי מְעַט הַטּוֹב כַּנַּ״ל.
7