ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר א׳:ט׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 1:9

א׳וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים בִּרְכַּת קְרִיאַת־שְׁמַע וּמְבָרְכִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה מֵהַטּוֹב הַנַּ״ל כַּנַּ״ל, כִּי ״צִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית״ כַּנַּ״ל.

ב׳וְשָׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז-ח): ״כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים, נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳״. כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ ״מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל״, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאוֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינַת ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה״ כַּנַּ״ל. וְשָׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ״ל, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁמּוֹצְאִין כַּנַּ״ל.

ג׳וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ׳, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת כַּנַּ״ל, וְאַחַר־כָּךְ בּוֹנִין מִזֶּה מִשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכָלוֹת דִּקְדֻשָּׁה (זהר פקודי רס:), בְּחִינַת מִשְׁכָּן, בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם הֵם הֵיכָלוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז: ״וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״, כִּי ״צִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית״ כַּנַּ״ל.

ד׳וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן, מְקַבְּלִין הַתִּנּוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, בּחְִינתַ (דברים ו, ז): ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ׳ וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם וְכוּ׳״ (שם יא, יט), כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְבָּרֵר כַּנַּ״ל.

ה׳וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִין נוּקְבִין, שֶׁמִּתְפָּאֶרֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל: ״חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ״ (זהר ויקרא יג.).

ו׳וְכָל זֶה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַ״ן -לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּבָזֶה מִתְפָּאֶרֶת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ״ל כַּמָּה פְּעָמִים (סימנים י, יד), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו סט.): ״כַּד אָתֵי יִתְרוֹ דַּיְקָא כְּדֵין אִסְתַּלֵק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָא וְתַתָּא״, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁנִּתְרוֹמְמוּ וְנִתְעַלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה מְאֹד, בָּזֶה דַּיְקָא מִתְפָּאֶרֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, בְּיוֹתֵר.

ז׳וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּחִינַת ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כו, ו): ״וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד״, שֶׁנִּכְלָלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ח׳וְאָז מַתְחִילִין לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמַתְחִילִין: ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ׳״. כִּי עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין הַטּוֹב וְעוֹשִׂין מִשְׁכָּן וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְאָז יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה לְדַבֵּר, כִּי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַטּוֹב שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת דִּבּוּר, וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁין עַל זֶה: ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ׳״.