ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד׳:ז׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 4:7

א׳כִּי צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמֵעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, לְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת.

ב׳כְּמוֹ שֶׁצָּעַק עַל זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ו, ד–ה): ״אלַ תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ, הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ״. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עַד שֶׁיּמִצְאָ אֶת הַצּדִַּיק הַמַּנהְִיג הָאֱמֶת שֶׁיּקְָרְבהֵוּ להְַשֵּםׁ־יתְִבּרַָךְ, כּמְוֹ שֶׁכּתָוּב שָׁם בּמִַּקְרָא הַקּוֹדֵם הַסָּמוּךְ לָזֶה (פסוק ה׳): ״עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ״; וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״הַרְבֵּה רֵעִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלֶיךָ לְפָנָיו״, הַיְנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם נִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת וְנִרְפֶּסֶת לְבַקְּשָׁם בְּכָל תַּמְצִית כֹּחוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְמוֹצְאָם, (וכעין שפרש רש״י שם על ׳לך התרפס׳, עין שם).

ג׳וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּסָמוּךְ (פסוקים י-יא): מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב. וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן – שֶׁצְּרִיכִין לְמַעֵט בְּשֵׁנָה וּתְנוּמָה כְּדֵי לְבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא ״מְהַלֵּךְ וְאִישׁ מָגֵן״, כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים מְהַלְכִים, עַל שֵׁם שֶׁהוֹלְכִים מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג, ז): ״וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים וְכוּ׳״, וְגַם נִקְרָא הַצַּדִּיק ״אִישׁ מָגֵן״, כִּי הוּא מָגֵן לְכָל הַחֹסִים בּוֹ.

ד׳וְזֶהוּ ״מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת וְכוּ׳״, עַד אֲשֶׁר תִּזְכֶּה שֶׁיָּבֹא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם וּמַחְסֹרְךָ יִתְמַלֵּא וְכוּ׳״, הַיְנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם, וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת – הַכֹּל יָבֹא לְךָ מְהֵרָה כִּמְהַלֵּךְ וּכְאִישׁ מָגֵן, הַיְנוּ כְּפִי מַעֲלַת הַצַּדִּיק שֶׁתִּזְכֶּה לִמְצֹא שֶׁנִּקְרָא ״מְהַלֵּךְ וְאִישׁ מָגֵן״, כְּמוֹ־כֵן יָבֹא לְךָ כָּל מַחֲסוֹרְךָ וְרֵאשֶׁךָ, דְּהַיְנוּ הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת נִתְמַלְּאִים עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ בְּהַנִּלְוִים אֵלָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נדרים מא.): ״דַּעַת קָנִיתָ מַה חָסַרְתָּ״.

ה׳וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד מְאֹד עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (מדרש איכה-רבה א, לז), אֲשֶׁר כָּל הַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אָנוּ סוֹבְלִים עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז, א): ״הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב... כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״.

ו׳עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁחָס עַל נַפְשׁוֹ – צָרִיךְ לִצְעקֹ מְאדֹ שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצאֹ רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַלְּאוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת, וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל.