ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ה׳:י״בLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 5:12
א׳וְעַל־כֵּן הָיָה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּחֲצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שמות יא, ד): ״כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם״. כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי מַטֵּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, בְּחִינַת (שם ז, ט): ״וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין וְכוּ׳״, כַּנַּ״ל, עַל־כֵּן הָיָה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כִּי אָז מִתְעוֹרֵר כֹּחַ הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, כַּנַּ״ל.
1
ב׳וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (ברכות ג:): מִכְדֵי, מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת, דָּוִד הֵיכֵי יָדַע? אֶלָּא דָּוִד סִימָנָא הַוֵי לֵיהּ, כִּי כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וְכוּ׳.
2
ג׳כִּי בִּימֵי מֹשֶׁה עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין הַנַּ״ל, וְעַל־כֵּן הָיָה עֲדַיִן אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עֲדַיִן לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּחִינַת חֲצוֹת אֵימַת, שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהַתְּפִלָּה הַנַּ״ל כַּנַּ״ל.
3
ד׳אֲבָל דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא יִזְכֶּה לְזֹאת הַתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת.
4
ה׳שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים מה, ד): ״חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִבּוֹר וְכוּ׳״, עַד ״עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ״. וְכֵן הַפָּסוּק (שם קי, ב): ״מַטֵה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה׳ מִצִּיּוֹן וְכוּ׳״, שֶׁמֵּבִיא שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל לְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הַנַּ״ל, נֶאֱמַר עִקָּרוֹ עַל דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שם קי, א): ״נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ, מַטֵּה עֻזְּךָ וְכוּ׳״, כִּי הוּא יִגְמֹר הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יוֹשֵב לִימִין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַד יָשִׁית אוֹיְבָיו הֲדוֹם לְרַגְלָיו וְכוּ׳.
5
ו׳וְעַל־כֵּן דָּוִד הִשִּׂיג זְמַן חֲצוֹת שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ״ל, כַּנַּ״ל.
6
ז׳וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: ״דָּוִד כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו״, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא הַמְבֹאָר שָׁם, שֶׁהוּא נִמְשַׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ״ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־כֵּן הוּא מִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי רוּחַ צְפוֹנִית דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין הַנַּ״ל.
7
ח׳וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ דָּוִד חֲצוֹת אֵימַת, כִּי עִקַּר בְּחִינַת חֲצוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי הַגָּלוּת נִקְרָא שֵׁנָה, חֶשְׁכַּת לַיְלָה, וְהַגְּאֻלָּה נִקְרָא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עח, סה): ״וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה׳״.
8
ט׳כָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין הַנַּ״ל, שֶׁזֶּה הַכֹּחַ מִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת לַיְלָה כַּנַּ״ל, שֶׁמִּשָּׁם מִתְעוֹרֵר קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ״ל בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, עַל־יְדֵי רוּחַ צְפוֹנִית דַּיְקָא, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּוְקָא הָיָה יוֹדֵעַ חֲצוֹת אֵימַת, וְהָיָה קָם וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ״ל.
9