ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ה׳:ב׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 5:2
א׳וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין בְּכָל יוֹם עַל הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה: ״הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים״.
1
ב׳כִּי עִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה נִמְשַׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִכָּל בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים הַנַּ״ל, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא עַל־יְדֵי הִתְמַעֲטוּת הַמֹּחִין וּבִלְבּוּלָם, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִבְּחִינַת: ״וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם״, שֶׁכָּרוּךְ אַחַר הַמֹּחַ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכוּ׳.
2
ג׳שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לִלְחֹם הַרְבֵּה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, לְבָרְרָם מֵאֲחִיזַת ״הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם״, וּמֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לְשֵׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהַמֹּחַ מִתְבַּלְבֵּל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי מִלְחָמָה זֹאת, אֲזַי צְרִיכִין לִישֹׁן, שֶׁהוּא נַיְחָא לַמֹּחִין, וְאָז ״סִטְרָא אַחֲרָא שַׁרְיָא עַל יְדוֹהִי״ (זהר וישלח קסט:), כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין כַּנַּ״ל.
3
ד׳וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ״ל – שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין וְכוּ׳, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַדַּעַת וְהַמֹּחִין וְכוּ׳ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנִתְגַּלּוּ מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיה יא, ט): ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים וְכוּ׳״.
4
ה׳שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, עַל־יְדֵי שֶׁהוֹצִיאוּ הַדַּעַת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, בִּבְחִינַת: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ׳״.
5
ו׳וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׁנָה הוּא עַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹתָהּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַוָּנַת הָאֲרִ״י זַ״ל (שער הכונות דרושי הלילה דרוש ז).
6
ז׳כִּי קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (ברכות ה.): ״כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ״. וְהָעִקָּר לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, בְּחִינַת בַּעֲלֵי כֹּחַ הַנַּ״ל, שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין.
7
ח׳וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לָקוּם בַּחֲצוֹת, כִּי עִקַּר קִימַת חֲצוֹת הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ״ל שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ ״הַהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא דְּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹהִי דְּתַרְנְגוֹלָא וְכוּ׳״ (זהר לך לך עז:), שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָמִים בַּחֲצוֹת וּמְקוֹנְנִים עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.
8
ט׳וְכָל הַקִּינוֹת הֵם בִּבְחִינַת תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, כִּי בְּכִיָּה וְקִינוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִים, עַל־כֵּן טוֹעֲנִים שָׁם הַרְבֵּה עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעוֹשִׂים פְּלִילוֹת עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (ישעיה סג, טו-יז): ״לָמָּה תַתְעֵנוּ ה׳ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ וְכוּ׳, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ״, וְכֵן הַרְבֵּה.
9
י׳וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ (תהלים כד, ז): ״וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ׳״. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בְּחִינַת דִּין הַנַּ״ל, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֹּחַ, בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַדַּעַת וְכָל הָרַחֲמָנוּת וְכָל הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּצּוֹצוֹת שֶׁבָּלַע וְכוּ׳, עַד שֶׁעוֹשִׂין בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה וְגֵרִים וְכוּ׳.
10
י״אשֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת (פרי עץ חיים שער תקון חצות פרק ב): שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה הָרִאשׁוֹן בְּעֵת הַשֵּׁנָה, אֲזַי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת יוֹרֶדֶת בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּצּוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ לְשָׁם וְכוּ׳, עַד שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה הִיא שׁוֹאֶגֶת – (תהלים מב, ב): ״כְּאַיָּל תַּעֲרֹג וְכוּ׳״. הַיְנוּ כָּל הַנַּ״ל.
11
י״בכִּי הַכֹּל נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי כֹּחַ הַנַּ״ל, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת (שם קג, כ): ״גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ וְכוּ׳״.
12
י״גוְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ׳ שֶׁעוֹלִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד וְכוּ׳. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים תֵּכֶף אַחַר הַקִּינוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין כַּנַּ״ל, אוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ (שם כד, ז): ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְכוּ׳ וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ׳״. כִּי אָז עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת, עַל־יְדֵי ״הַהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא דְּבָטַשׁ בְּגַדְּפוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא וְכוּ׳״, וְאוֹמְרִים הַקִּינוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּל זֶה נִמְשַׁךְ מֵהַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין שֶׁל בַּעַל כֹּחַ הַנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה מִתְרַבֶּה וּמִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְּלִין אָז עַל זֶה הַרְבֵּה וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד כַּמָּה פְּעָמִים.
13
י״דוְזֶהוּ: ״מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ׳״. שֶׁאֵין לוֹ פֵּרוּשׁ כְּלָל, מַהוּ עִנְיַן הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת? וּמִי הוּא הַשּׁוֹאֵל? וּמִי הוּא הַמֵּשִׁיב?
14
ט״ואַךְ הַכֹּל הוּא עִנְיַן הַנַּ״ל, שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת ״הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם״, מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מְאֹד לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לִינֹק מֵהַדַּעַת, וּמִתְגַּבֵּר בַּתַּאֲוָה הַנַּ״ל, וּמְבַטֵּל וּמְבַלְבֵּל הַתְּפִלָּה וְכוּ׳, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַעֲלָמַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ״ל שֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא חִיּוּתָהּ וְכוּ׳ – נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁהָיוּ הֵם מִתְגַּבְּרִין הָיָה מִתְעַלֵּם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
15
ט״זוְעַל־כֵּן אַחַר חֲצוֹת שֶׁמַּתְחִילִין לַעֲסֹק בַּתִּקּוּן הַנַּ״ל עַל־יְדֵי גִּבּוֹרֵי כֹּחַ הַנַּ״ל, אֲזַי אוֹמְרִים: ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם״ – שֶׁהֵם הַשְּׁעָרִים וְהַפְּתָחִים שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁעָרִים וְהַפְּתָחִים שֶׁבְּדַעַת הָאָדָם, שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ נִפְתָּחִין וְיָבֹא בָּהֶם מֶלֶךְ הַכָּבוֹד -שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ בָּעוֹלָם בִּכְלָל, וּבִפְרָטִיּוּת בְּמֹחַ וּבְלֵב כָּל הָאָדָם, שֶׁכֻּלָּם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
16
י״זואֲַזיַ תֵּכףֶ שׁוֹאֵל מִי שֶׁשׁוֹאֵל, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת והְַזּרָוֹת שֶׁבּלְבֵ הָאָדָם הַנּמִשְָׁכיִן מִמָּקוֹם שֶׁנִּמְשָׁכִין, מִבְּחִינַת ״וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם״ הַנַּ״ל, שֶׁפִּתָּה לְאָדָם וְחַוָּה וּלְכָל הַכְּרוּכִים אַחֲרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף נב.): ״וַי לְחִוְיָּא קַדְּמָאָה דְּקָטִיל לְאָדָם וּלְכָל דָּרִין דְאָתִין אַבַּתְרֵיהּ״. וְהֵם שׁוֹאֲלִים: ״מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?״ – כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁכְּבָר הֶעֱלִימוּ כְּבוֹדוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא בְּדַעְתֵּנוּ וּבְלִבֵּנוּ וּבְכָל הָעוֹלָם.
17
י״חוְאָז מְשִׁיבִין לָהֶם מִיָּד: ״ה׳ עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה׳ גִּבּוֹר מִלְחָמָה״ – ״עִזּוּז וְגִבּוֹר״ דַּיְקָא, ״גִּבּוֹר מִלְחָמָה״ דַּיְקָא, שֶׁמַּזְכִּירִין עַתָּה רַק תֹּקֶף גְּבוּרָתוֹ וֶעֱזוּזוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְתֹקֶף הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין וּגְבוּרָה הַנַּ״ל שֶׁל הַבַּעֲלֵי כֹּחַ כַּנַּ״ל, שֶׁהֵם מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (איכה רבה א, לג), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קח, יד): ״בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל״. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עִזּוּז גְּבוּרַת הַתְּפִלָּה הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה, בְּחִינַת: ״ה׳ גִּבּוֹר מִלְחָמָה״ – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל חִיּוּתָהּ, כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ׳, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְרַבֶּה וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד לְעֵין כֹּל.
18
י״טוְעַל־כֵּן אוֹמְרִים תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ עוֹד הַפַּעַם: ״וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד״, עַד שֶׁמְּסַיְּמִין בְּפֵרוּשׁ – ״ה׳ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה״. כִּי בְּוַדַּאי יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ לְעֵין כֹּל, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת ״עִזּוּז וְגִבּוֹר״, וְכוּ׳, עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין וּגְבוּרָה הַנַּ״ל.
19