ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פסח ב׳:ב׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Passover 2:2
א׳וְזֶהוּ מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, כִּי מַצָּה בְּחִינַת שִׂמְחָה, (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמַר "בַּחֲצֹצְרוֹת" סִימָן ה) שֶׁמַּצָּה מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַמֹּחַ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר הַמֹּחַ מֵחָמֵץ שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ', (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וְעַל-יְדֵי זֶה יוּכַל שֶׁיִּהְיֶה קוֹלוֹ נַעֲשֶׂה רְעָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּקְרָא הַמַּצָּה לֶחֶם עֹנִי, שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹעֲקִין עַל הַמַּצָּה בְּסִפּוּר הַהַגָּדָה. לְהוֹרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּצָּה יְכוֹלִים לִצְעֹק אֶל ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ". הַיְנוּ, כִּי עַל-יְדֵי הַמַּצָּה יְכוֹלִין לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל אֶל ה', כִּי קוֹלוֹ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה רְעָמִים וַאֲזַי יוּכַל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי הַלֵּב יִשְׁמַע דִבּוּרָיו, (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה עַל-יְדֵי אֲכִילָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ, דְּהַיְנוּ מַצָּה כַּנַּ"ל. וּלְהִפּוּךְ, חָמֵץ וּשְׂאוֹר, שֶׁהֵם ס"מ וְלִילִית, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, כַּמּוּבָא, "לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא", כִּי אֲזַי צְרִיכִין לְשִׂמְחָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל (זֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר שֶׁמַּצָּה אַסְוָתָא), כִּי הַשִּמְחָה הִיא רְפוּאָה לְכָל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּמְחָה הִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵן מְחַיִּין עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַצָּה, כִּי הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא רַק בְּה' כַּמּוּבָא. כִּי מַצָּה בְּה' וְהַה' הוּא בְּחִינַת דָּלֵית יוּד בִּבְחִינַת הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּ"י אֲכָלוּ אֲבְהָתָנָא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְדִ"י, הַיְנוּ דָּלֶת יוּ"ד. הִיא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע. וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ה', הַיְנוּ דָּלֶת יוּד, כַּמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁמַּצָּה הִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַגְּאֻלָּה וְהַחֵרוּת וְתִקּוּן קְרִי, שֶׁזֶּה הָיָה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת מִצְוָה לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַאֲזַי עֲדַיִן הָיָה קְצָת כֹּחַ וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַל-כֵּן הֻצְרְכוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן, כִּי עֲדַיִן לֹא נִכְנַעַת מִכֹּל וָכֹל, רַק לְפִי שָׁעָה, כַּמּוּבָא. עַל-כֵּן אָז צְרִיכִין לִבְרֹחַ מִן הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ וּשְׂאוֹר, וַאֲסוּרִים בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא לְבַל יִתְעָרְבוּ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּתוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ וִיבַלְבְּלוּ הַשִּמְחָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל רַק מַצָּה וְלֹא חָמֵץ כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מַתַּן תּוֹרָה וְאָז הַשִּמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ", וְאָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל, כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, וְעַל-כֵּן אֲזַי בְּשָׁבוּעוֹת מִצְוָה עָלֵינוּ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְקָרְבָּן מֵחָמֵץ דַּיְקָא כְּדֵי לִתְפֹּס וּלְהַכְרִיחַ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּיגוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּמְחָה מְאֹד, אֲזַי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה, כִּי בַּתּוֹדָה הָיָה חָמֵץ וּמַצָּה רֶמֶז שֶׁהַשִּמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתּוֹפֶסֶת גַּם אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כִּי אֲזַי נֶאֱמַר, "כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵּצְאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן", כִּי אָז יִהְיֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי וְתִתְהַפֵּךְ לִקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְכוּ'". וְעַל-כֵּן אֲזַי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת קָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁתּוֹפְסִין גַּם אֶת הֶחָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וְכוּ', לְתוֹךְ שִׂמְחַת הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְכֵן שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא רַק יוֹם אֶחָד וּמְרַמֵּז עַל עוֹלָם הַבָּא, כַּמּוּבָא, עַל-כֵּן הָיוּ מְבִיאִין בּוֹ קָרְבָּן מֵחָמֵץ דַּיְקָא כְּדֵי לַחֲטֹף וְלִתְפֹּס אֶת הַיָּגוֹן לְתוֹךְ הַשִּמְחָה, לַהֲפֹךְ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל:
1