ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פסח ו׳:ז׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Passover 6:7
א׳וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים שֶׁהָיָה בְּגָלוּת מִצְרַיִם, (כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ וְכוּ'". כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי הוּא פָּגַם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל-יְדֵי זֶה נִפְגַּם הַדַּעַת וְהִתְגַּבֵּר הַכָּבֵד כּוֹעֵס הַמָּלֵא דָּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, בְּחִינַת עַצְבוּת וְכַעַס הַבָּא מִכָּבֵד וּטְחוֹל וְזֶה בְּחִינַת דַּם נִדּוּת שֶׁנִּתְהַוֶּה עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּדֵי לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלִטָּהֵר מִן הַדַּם נִדּוּת, שֶׁהוּא טֻמְאַת מִצְרַיִם, כַּמּוּבָא. נִמְצָא, כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַמֹּחַ עַל הַכָּבֵד זֶה בְּחִינַת בְּכוֹרָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחַ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבְּכוֹרָה הָאֲמִתִּיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחַ, בְּחִינַת רֵאשִׁית כַּנַּ"ל, אֲבָל לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וְכַעַס עַד שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַכָּבֵד חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת בְּכוֹרָה שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה כָּל הַגָּלֻיּוֹת כַּנַּ"ל. כִּי בְּכוֹר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ וְכוּ'". וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל זֶה בְּחִינַת בְּכוֹר דִּקְדֻשָּׁה וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן נָתַן יַעֲקֹב לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה", הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב שָׁבַר וְסִלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל תַּאֲוַת אֲכִילָה, רַק נָתַן כָּל תַּאֲוַת אֲכִילָה לְעֵשָׂו וְעֵשָׂו קִבֵּל זֹאת לְחֶלְקוֹ שֶׁהוּא יְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּזֶה הָעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי זֶה מָכַר אֶת הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, כִּי סִלֵּק עַצְמוֹ מִן הַמֹּחַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חֵלֶק בָּהֶם מֵאַחַר שֶׁסִּלְּקוֹ בְּתַאֲוַת אֲכִילָה מֵהֶם וּנְתָנוֹ לוֹ, כִּי עִקַּר שְׁלִיטָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וְאָז הוּא יוֹנֵק מִן הַמֹּחַ וּמְקַבֵּל הַבְּכוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מֹחַ, לְעַצְמוֹ, אֲבָל יַעֲקֹב שָׁבַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וְלֹא רָצָה לִתֵּן לְעֵשָׂו, שֶׁהוּא הַכָּבֵד, שׁוּם יְנִיקָה מִן הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּכוֹרָה, רַק נָתַן לוֹ לְחֶלְקוֹ זֻהֲמַת עֲכִירַת הָאֲכִילָה הַגַּשְׁמִיּוּת כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ, "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה וְכוּ'". וְעַל-יְדֵי זֶה נִפְרַד עֵשָׂו מִן הַבְּכוֹרָה וְהַמֹּחַ וּמָכַר הַבְּכוֹרָה בִּרְצוֹנוֹ לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא הַבְּכוֹר בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְהַגְבִּיר הַמֹּחַ עַל הַכָּבֵד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה הָאֲמִתִּיּוּת כַּנַּ"ל:
1