ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפילין ו׳:כ״אLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Phylacteries 6:21
א׳כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַמִּיתָה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם בַּגֵּאוּת שֶׁמִּשָּׁם הַמִּיתָה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא הוּא שֶׁנִּפְרֶדֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִפְּגָם הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל האברים, הַיְנוּ כִּי עִקַּר הָעֲנָוָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה אֵין מַמָּשׁ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ וְגִבּוֹר חַיִל מְאֹד לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדַת ה' בִּבְחִינַת וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְכַנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד, כִּי גֵּאוּת דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בִּבְחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ וְכַנַּ"ל וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה זוֹכֶה לִבְחִינָה זֹאת בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ וְהָיָה חַי לְעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַחַיִּים הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת עֲנָוָה וְגֵאוּת שֶׁבְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בְּחִינַת אֵין, בְּחִינַת עֲנָוָה, כִּי עִקַּר הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם, הוּא הַחָכְמָה, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז') הַחָכְמָה תְּחַיֶּה, בְּחִינַת (אִיּוֹב ל"ב) וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְהַחָכְמָה הִיא בְּחִינַת אֵין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" וְהַגּוּף שֶׁהוּא יֵשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת גֵּאוּת וְגַדְלוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיֵּשוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּדֻלָּה וְרִבּוּי, אֲבָל בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שֹׁרֶשׁ הַגַּדְלוּת שֶׁמִּשָּׁם הַיֵּשוּת הוּא הָעֲנָוָה בִּבְחִינַת בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ וְכַנַּ"ל רַק שֶׁעַתָּה אַחַר הַחֵטְא אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִֹּיג זֹאת בְּדַעְתֵּנוּ וְעַל-כֵּן מֻכְרָח הָאָדָם לָמוּת שֶׁיִּפָּרֵד הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְיָשׁוּב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְכוּ' כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ בֶּעָפָר כַּנַּ"ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁאָז יִזְכֶּה לִבְחִינָה זֹאת בִּשְׁלֵמוּת,, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית שֶׁהִיא הַחַיִּים שֶׁל כָּל הָאֵבָרִים שֶׁשָּׁם הַגֵּאוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהָעֲנָוָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גּוּף צַח וְזָךְ מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל עִם הַנֶּפֶשׁ בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, אֲבָל אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ בְּחִינָה זֹאת בְּכָל יוֹם, כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּנוּ הוּא לִזְכּוֹת לִתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַקִּבּוּל שָֹכָר, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינָה זֹאת בְּכָל יוֹם וְזֶה כָּל עִנְיַן בִּרְכַּת הַשַּׁחַר שֶׁמְּבָרְכִין בַּבֹּקֶר עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא פּוֹקֵחַ עִוְּרִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים וְכוּ' כְּדֵי לְעוֹרֵר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת הוּא הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁכִין חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים הוּא שֶׁאָז נִזְכֶּה תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּכְלִית חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה, "יְמֵי חֲנֻכָּה" (בְּסִימָן ב' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בַּבֹּקֶר עַל חִיּוּת שֶׁל כָּל הָאֵבָרִים בִּפְרָטִיּוּת, עַל-יְדֵי זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר וְכַנַּ"ל שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת הוּא לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חֲבַקּוּק ל"ב), "חַי חַי הוּא יודוך" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קט"ו), "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָ"הּ", שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים שֶׁקְּרוּיִּים בְּחַיֵּיהֶם מֵתִים, אֲבָל שאני הני דְּאִקְרוּן חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ באדר"ז שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָ"הּ וְכוּ'" וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר בְּבִרְכַּת הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת וְכוּ' כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר חִיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּתְּנָה לָאָדָם לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ"ל:
1