ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפילין ו׳:ה׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Phylacteries 6:5
א׳ וְעַל-כֵּן אֲבָל אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, כִּי מֵחֲמַת הָאֲבֵלוּת שֶׁהִתְגַּבֵּר אָז סִטְרָא דְּמוֹתָא ח"ו, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר אָז לְהַכְנִיעָהּ עַל-יְדֵי הַנָּחַת תְּפִלִּין וְעַל-כֵּן אָסוּר אָז לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָבֵל לֵישֵׁב עַל הָאָרֶץ לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ עַד לֶעָפָר מַמָּשׁ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית שֶׁמֵּשִֹים עַצְמוֹ כֶּעָפָר בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר, כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית עַד שֶׁזּוֹכֶה לְחַיִּים הַנַּ"ל בֶּאֱמֶת שֶׁהֵם עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לֶעָפָר מַמָּשׁ אַדְּרַבָּא הוּא יָכוֹל לִמְלֹךְ וּלְהִשְׂתָּרֵר וּלְהִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא עָנָיו בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְפָּאֲרוּ אֶת עַצְמָם בְּכַמָּה הִתְפָּאֲרוּת, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי שֶׁאָמַר בְּאִדְרָא, אסהדנא עָלַי וְכוּ' וְכֵן אָמַר, רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּה וְכוּ' אִם שְׁנַיִם הֵם אֲנִי וְכוּ' (סֻכָּה מה) וְכֵן בְּכַמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים וְאַמּוֹרָאִים שֶׁהָיוּ מִתְפָּאֲרִים עַצְמָם בְּכַמָּה הִתְפָּאֲרוּת, (עַיֵּן סוֹף סוֹטָה) וְלִכְאוֹרָה נִדְמֶה שֶׁהוּא נֶגֶד דַּרְכֵי הָעֲנָוָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת, זֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִמֶּנּוּ ז"ל, כִּי עִקַּר הָעֲנָוָה שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וְכוּ', כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְכַמְּרֻמָּז בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה לִהְיוֹת עָצֵל וְכוּ' (שֶׁקּוֹרִין שְׁלִימַזְלְנִיק) וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים א') שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְׁבַח הַצַּדִּיקִים הָעֲנָוִים בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יוּד, שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בָּהּ צִיּוּר כְּלָל, רַק שַׁחֲרוּת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְזֶהוּ, "שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" שֶׁאֲנִי שָׁחוֹר בְּתַכְלִית הַשַּׁחֲרוּת כְּמוֹ יוּד הַקְּטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהּ רַק שַׁחֲרוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה בְּתַכְלִית שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ בְּתַכְלִית תַּכְלִית הַשַּׁחֲרוּת וְאַף-עַל-פִּי-כֵן וְנָאוָה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נָאֶה הוּא מְאֹד, כִּי הוּא זוֹכֶה לְבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת עַד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּאֵר בַּנּוֹי וְיוֹפִי שֶׁלּוֹ, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה כַּנַּ"ל, אֲבָל לַאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטָה ח"ו, לִסְטְרָא דְּמוֹתָא, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הָאֲבֵלוּת ח"ו, עַל-כֵּן אָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל-יְדֵי יְשִׁיבָה לָאָרֶץ מַמָּשׁ וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עָפָר, מִבְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט עָלָיו וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תִּקּוּן הַקְּבוּרָה בְּעָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת י"ב), "וְיָשׁוּב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה" וְאָז וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים, כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, מֵחֲמַת חֲטָאֵי הַדּוֹרוֹת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים כַּנַּ"ל שֶׁהֵם עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֶל הֶעָפָר מַמָּשׁ וְיִתְבַּלֶּה זוּהֲמָתוֹ בֶּעָפָר 'בֶּעָפָר' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה שֶׁמֵּשִֹים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְאָז יִזְכֶּה לָקוּם בִּתְחִיָּה לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים וְהָעִקָּר כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה לְהָשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר בְּחַיָּיו בִּבְחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר מִי שֶׁנַּעֲשָֹה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו, וְכַנַּ"ל:
1