ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פורים ג׳:א׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Purim 3:1

א׳עַל-פִּי הַמַּאֲמָר "תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" הַמַּתְחִיל מֵאֱמוּנָה (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ה), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:

ב׳וְהַכְּלָל, כְּשֶׁמְּתַקְּנִין פְּגַם הָאֱמוּנָה אֲזַי נַעֲשִׂין מִזֶּה גֵּרִים, וְהַגֵּרִים מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי הַגַּאֲוָה נַעֲשֶׂה פְּגַם נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמְגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר מַעֲלִין פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת מֹחִין-תְּפִלִּין, בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם וְלֹא חֲלוֹם עַל-יְדֵי שֵׁד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, אֲבָל יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם. וְלָזֶה צְרִיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, וְעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, וְאָז הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל פְּגַם טֻמְאָה זוֹ, אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, וְקִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וַאֲזַי עַל-יְדֵי קִלְקוּל כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט נוֹפְלִין אַהֲבוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ'. וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה בְּחִינַת מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן וְכוּ', (עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב):

ג׳וְהִנֵּה הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם טֻמְאָה זוֹ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן גָּלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, (כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים). וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. כִּי מַאֲכָלִים טְמֵאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה פָּגַם בְּטִפֵּי הַמֹּחַ. וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְקַלֵּל "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה". וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַשִּמְחָה, הֵפֶךְ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְתַקֵּן כִּי אִם מַאֲכָלִים טְהוֹרִים שֶׁתִּקּוּנָם כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר שָׁם. אֲבָל מַאֲכָלִים טְמֵאִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה אֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מֵהֶם נִמְשָׁךְ עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהֵם פְּגַם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ"ל שֶׁמְּמֻנֶּה עָלָיו הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל פְּגַם זֶה נֶאֱמַר, "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲוּוּ לַצֶּלֶם וְכוּ'. וְהַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הִשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא הַתְחָלַת הַפְּגָם. וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ מִזֶּה הַפְּגַם אֱמוּנָה, פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ"ל, (כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם). וְגַם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפָּגַם בָּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר, כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה. פְּגַם אֱמוּנָה וּפְגַם טֻמְאָה הַנַּ"ל וּפְגַם הַמַּאֲכָלִים חַס וְשָׁלוֹם, (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). כִּי אֲחִיזַת הָמָן הָיָה מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר, "הֲמִן הָעֵץ וְכוּ'". הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, כִּי מִיתַת מֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה. שֶׁאָז הוּא זְמַן הִתְגַּבְּרוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל: