ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פורים ה׳:ח׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Purim 5:8
א׳וְעַל-כֵּן הָמָן הָרָשָׁע שֶׁהָיָה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּחִינַת הֲמִן הָעֵץ כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הָיָה לוֹ עַיִן רָעָה מְאֹד מְאֹד עַל מָרְדְּכַי וְעַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָיְתָה עֲצָתָם אָז לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֲרֻמָּה אֲשֶׁר דָּבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם כְּדֵי לְהַגְבִּיר בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הָרַע עַיִן, כִּי עִקַּר בְּחִינַת רַע עַיִן הוּא תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל נִאוּף שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָעַיִ"ן אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, כִּי עַיִ"ן אֻמּוֹת הֵם בְּחִינַת רַע עַיִן כַּנַּ"ל. וְכָל הַתַּאֲווֹת כֻּלָּם, שֶׁהֵם כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָעַיִ"ן אֻמּוֹת, (כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר). כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, כִּי הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד כַּנַּ"ל. וְתַאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף הִיא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָעַיִ"ן אֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן לו), עַל-כֵּן זֹאת הַתַּאֲוָה הִיא עִקַּר בְּחִינַת רַע עַיִן, כִּי זֹאת הַתַּאֲוָה תְּלוּיָה בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים וְכוּ'. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַצְּנִיעוּת וַעֲצִימַת הָעֵינַיִם הוּא בְּתַאֲוָה זוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין צְנִיעוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְכֵן עִקַּר כִּסּוּי הַלְּבוּשִׁים הוּא בִּשְׁבִיל צְנִיעוּת מִתַּאֲוָה זוֹ, וְהֵם רָצוּ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעֵינֵיהֶם וְלַהֲבִיאָהּ עֲרֻמָּה לִפְנֵיהֶם כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת בְּחִינַת הָרַע עַיִן בְּיוֹתֵר וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵפִיר מַחֲשַׁבְתָּם הָרַע וּמִינֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי זֶה נִתְקַנְּאוּ רָעֵי הָעֵינַיִם זֶה בָּזֶה. עַד שֶׁהָמָן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, הָיָה עֵינוֹ רָעָה בִּגְדֻלַּת וַשְׁתִּי וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָעַץ לְהָרְגָהּ, כִּי מִינֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזוֹל בֵּהּ נַרְגָּא. וְהָרַע עַיִן בְּעַצְמוֹ מִתֹּקֶף עֵינוֹ הָרַע בַּכֹּל כְּדֶרֶךְ הָרַע עַיִן הָרַג אֶת תֹּקֶף הָרַע עַיִן, שֶׁהוּא וַשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת, שֶׁהִיא הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, כִּי הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת רַע עַיִן, וְעַל-כֵּן פָּשְׁטָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת וְעָשְׂתָה בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת טוֹב עַיִן. שִׁי"ן תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת הִיא בַּת עַיִן, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשִׁי. כִּי שַׁבָּת הוּא תִּקּוּן הָעֵינַיִם בְּחִינַת טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, כִּי שָׁם עִקַּר הַבְּרָכָה בְּחִינַת וַיְבָרֵךְ וַיְקַדֵּשׁ. וְעַל-כֵּן עִקַּר זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּשַׁבָּת, כִּי אָז הוּא בִּקְדֻשָּׁה בְּלִי אֲחִיזַת הָרַע עַיִן חַס וְשָׁלוֹם, כְּלָל, אֲבָל וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה רָצְתָה לְהַגְבִּיר הָרַע עַיִן וְעָשֹׁתָה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת. וְעַל-כֵּן הָיְתָה מַפַּלְתָּהּ עַל-יְדֵי הָרַע עַיִן בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הָמָן הָרָשָׁע וְעַל-יְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁרָצוּ לְהַגְבִּיר תֹּקֶף הָרַע עַיִן לַהֲבִיאָהּ עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת. וְאַף הִיא לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנָה וְרָצְתָה בָּזֶה מְאֹד, כִּי הִיא בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵפֵר מַחֲשָׁבוֹת עֲרֻמִּים וְסִכְסֵךְ רַע עַיִן אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיִּתְקַנְּאוּ זֶה בָּזֶה עַד שֶׁהָרַג אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ. וּמִינֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא. וְנֶהֶרְגָה עַל-יְדֵי רַע עַיִן דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
1