ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פורים ו׳:י״בLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Purim 6:12

א׳וְזֶה בְּחִינַת הָא לַחְמָא עַנְיָא וְכוּ', וְתֵכֶף אוֹמֵר כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל כָּל דִּצְרִיךְ וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁבִּתְחִלָּה מְסַפֵּר שֶׁהַמַּצָּה הִיא בְּחִינַת לֶחֶם עֹנִי שֶׁנִּזְכָּרִין הָעֲנִיּוּת שֶׁל הַגָּלוּת וְיוֹדְעִין הָאֱמֶת מִגֹּדֶל עֲנִיּוּתוֹ מִכֹּל וְכַנַּ"ל, וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין זֹאת עוֹזֵר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְמַלֵּא כָּל חֶסְרוֹנוֹ עַד שֶׁיָּכוֹל גַּם לְהַשְׁפִּיעַ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר מִיָּד כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל וְכוּ', כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת לַחְמָא עַנְיָא הַנַּ"ל זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִסְעֹד אֶצְלוֹ וְכַנַּ"ל, וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁעוֹקְרִין הַקְּעָרָה מִיָּד וְשׁוֹאֲלִין הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל מַה נִּשְׁתַּנָּה, וְעִקַּר כָּל הָאַרְבַּע קֻשְׁיוֹת סוֹבְבִין עַל קֹטֶב הַנַּ"ל, שֶׁשּׁוֹאֲלִין רִבּוּי הַסְּתִירוֹת שֶׁרוֹאִין בַּלַּיְלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין שֶׁזֶּהוּ לִכְאוֹרָה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כִּי בְּוַדַּאי לֶחֶם חָמֵץ מֻטְעָם יוֹתֵר וְהוּא לֶחֶם עֲשִׁירוּת כִּי בְּוַדַּאי לֶחֶם חָמֵץ מֻטְעָם יוֹתֵר, וְהוּא לֶחֶם עֲשִׁירִים יוֹתֵר מִלֶּחֶם מַצָּה, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנִיּוּת בְּחִינַת לֶחֶם עֹנִי, וּכְנֶגֶד זֶה אָנוּ רוֹאִין הַהֵפֶךְ שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ עֲשִׁירוּת שֶׁאוֹכְלִין מַאֲכָלִים מְטֻבָּלִין, כַּמּוּבָא בַּמְפָרְשִׁים שֶׁהַטִּבּוּל מְרַמֵּז עַל עֲשִׁירוּת וְחֵרוּת, וְכֵן מוֹסִיפִין לִשְׁאֹל עוֹד סְתִירוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת הַטּוֹבִים לַאֲכִילָה וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מָרוֹר שֶׁמְּרַמֵּז עַל מְרִירַת הָעֲנִיּוּת וְהַפַּרְנָסָה, וּכְנֶגֶד זֶה רוֹאִין הַהֵפֶךְ שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין בֵּין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין דֶּרֶךְ חֵרוּת כַּעֲשִׁירִים וּמְלָכִים, וְעַל זֶה מְשִׁיבִין וּמְסַפְּרִין כָּל סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וְהָיִינוּ בְּדֹחַק וּבַעֲנִיּוּת גָּדוֹל, כִּי הָיָה כָּל הַשֶּׁפַע אֶצְלָם וְהֵם הָיוּ הַמְּלָכִים וְהַשָּרִים וְהַשּׁוֹפְטִים וּמָשְׁלוּ עָלֵינוּ, וַיּוֹצִיאֵנוּ ד' מִשָּׁם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וֶהֱבִיאָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ חֶמְדָּה וְכוּ' וְהֶחֱזִיר הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת לָנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ זוֹכְרִין בָּהַגָּדָה שֶׁקִּיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְכָל עִקַּר הַטֹּרַח הַזֶּה שֶׁהִגְלָנוּ תְּחִלָּה בְּגָלוּת כָּזֶה, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאָנוּ בַּעֲשִׁירוּת כָּזֶה, וְלָמָּה לֹא נָתַן לָנוּ הָעֲשִׁירוּת תֵּכֶף בְּלִי צַעַר הַגָּלוּת? אֲבָל הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ כְּדֵי לְהִזְדַּכֵּךְ בְּכוּר הַבַּרְזֶל בַּגָּלוּת כְּדֵי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ הָעֲשִׁירוּת לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר חָסֵר לוֹ יוֹתֵר, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר מְאֵרַת ד' בְּבֵית רָשָׁע, בְּחִינַת וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, וְלִזְכּוֹת לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי עֲנִיּוּת דַּיְקָא וְכַנַּ"ל, וּבִשְׁבִיל זֶה מִצְוָה עָלֵינוּ לֶאֱכֹל מַצָּה לֶחֶם עֹנִי וּמָרוֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלּוּ כְּדֵי לֵידַע וְלִזְכֹּר תָּמִיד בְּהָעֲנִיּוּת וְהַמְּרִירוּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּוְקָא אָנוּ זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת וּלְהָסֵב בְּמִטָּה דֶּרֶךְ חֵרוּת כִּמְלָכִים כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר בְּעֵת עָשְׁרוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת אֶת עָנְיוֹ וּמְרִירוּתוֹ זֶה אֵינוֹ עֹשֶׁר כְּלָל, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, וְהוּא גָּרוּעַ מֵעָנִי, כִּי חָסֵר לוֹ יוֹתֵר עַד שֶׁסּוֹבֵל מְרִירוּת מַר מִמָּוֶת כַּאֲשֶׁר רוֹאִין בַּחוּשׁ, וְגַם בִּשְׁבִיל זֶה עוֹקְרִין הַקְּעָרָה קֹדֶם הָאֲכִילָה לִרְמֹז שֶׁאֵין הַסְּעֻדָּה שֶׁלָּנוּ וְאֵין אָנוּ רַשָּׁאִין לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה עַד שֶׁנַּזְכִּיר תְּחִלָּה חַסְדֵי ד' וְנִפְלְאוֹתָיו אֵיךְ הוֹצִיא הַשֶּׁפַע מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִגָּלוּת מִצְרַיִם וּנְתָנָהּ לָנוּ שֶׁאָז דַּיְקָא חוֹזֵר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת וְאָנוּ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁרַב הַמְנוּנָא סָבָא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנָיו לֹא רָצָה לֶאֱכֹל עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מְזוֹנוֹ וְאָמַר לֹא אֹכַל עַד דְּאִתְיְהִיב מִבֵּי מַלְכָּא, הַיְנוּ שֶׁאָמַר שֶׁאֵין הַסְּעֻדָּה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁיְּבָרֵר אוֹתָהּ עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַפַּרְנָסָה מֵהַגָּלוּת הוּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ: