ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות קריאת התורה ד׳:ד׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Reading the Torah 4:4
א׳ וְזֶה בְּחִינַת הַגְבָּהַת הַתּוֹרָה שֶׁאַחַר הַקְּרִיאָה מַגְבִּיהִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ' וְנוֹהֲגִין לִקְנוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן קמז סְעִיף א) כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, לִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן וַאֲזַי חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם הַדֵּעוֹת זָרוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע וְכוּ' וְלָזֶה צְרִיכִין צְדָקָה, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת צְדָקָה מוֹצִיאִין הַחַיּוֹת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וְעַל-יְדֵי מִצְוַת צְדָקָה מוֹצִיאִין הַחִיּוּת מִמֶּנּוּ וְחוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת הַגְבָּהָה אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹנִין אוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, כִּי אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ מְקַשְּׁרִין עַל-יְדֵי זֶה אֶת כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, עֲדַיִן צְרִיכִין תִּקּוּן שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, מֵצַח הַנָּחָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה מַגְבִּיהִין אֶת הַתּוֹרָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ מַגְבִּיהִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הַיָּמִים וּמִכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל אָנוּ מַגְבִּיהִין לְמַעְלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָנוּ מַרְאִין הַכְּתָב לָעָם וְהַכֹּל קוֹרְאִין וּמְעִידִין כִּי זֹאת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה" וְכוּ' לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁשֹּׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְהַכְנִיעַ וְלַעֲקֹר וּלְבַטֵּל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁמַּטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַהַגְבָּהָה הִוא בַּיָּדַיִם וְהִוא תִּקּוּן לִפְגַם חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁהוּא פְּגַם הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר, "וַיַּשְׁלֵךְ משֶׁה מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת" כִּי הָיוּ כְּבֵדִים עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁכָּפְרוּ בָּרָצוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּנְחוּמָא עֵקֶב פֶּרֶק יא). וְעַכְשָׁו אָנוּ מְתַקְּנִים זֹאת וּמַגְבִּיהִים הַתּוֹרָה בַּיָּדַיִם וְקוֹרְאִין וּמוֹדִיעִין שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, שֶׁאָנוּ מְעִידִין עַל שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי זֶה מִמֵּילָא אָנוּ מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מְקַשְּׁרִים כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הַמַּגְבִּיהַּ, הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה לב). כִּי זֶה הָעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַהַגְבָּהָה מַכְנִיעִין מֵצַח הַנָּחָשׁ וּמְגַלִּין מֵצַח הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתַב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְנוֹת מִצְוָה זֹאת שֶׁל הַגְבָּהָה בְּדָמִים יְקָרִים, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נוֹתְנִין מָמוֹן הַרְבֵּה בְּעַד מִצְוָה זֹאת, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתְנִין הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְבָּהַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:
1