ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות קריאת שמע ה׳:ב׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Reciting Shema 5:2

א׳ וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא כְּלָל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁתָּלוּי בָּאֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל עָלֵינוּ אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְעִקַּר הַמִּצְוָה בְּכָל יוֹם הוּא לְהָכִין עַצְמוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"-בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוֹטַגְמָא יְשָׁנָה אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה וְעִקַּר מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ עַצְמוֹ בָּאֱמוּנָה וְלִרְאוֹת וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ וְזֶה בְּחִינַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּתְחִילִין בְּאֵלּוּ הַשְׁתֵּי תֵּבוֹת אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְלִכְאוֹרָה הָיָה דַּי בְּקַבָּלַת אֱמוּנַת הַיִּחוּד לוֹמַר רַק 'ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד', שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְלָמָּה אוֹמְרִים מִקֹּדֶם אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי תֵּבוֹת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' אַךְ בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹדִיעַ דָּבָר חָדָשׁ וְנִפְלָא אוֹמְרִים, שְׁמַע נָא מַה שֶּׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר לְךָ חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת וְזֶה בְּחִינַת אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי תֵּבוֹת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם עִקַּר הַיִּחוּד שֶׁבָּזֶה מְעוֹרְרִים אֶת לְבָבוֹ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּטּוּ אָזְנָם וְיִשְׁמְעוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין לָהֶם חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בִּבְחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת טו) עַל תֵּבַת שְׁמַע, הַשְׁמֵעַ לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, הַיְנוּ הַט אָזְנְךָ וְלִבְּךָ וּשְׁמַע הֵיטֵב מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ שֶׁהוּא ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד! כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה מִכְּבָר מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי יְרֻשָּׁה הִיא לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין זֶה הַדָּבָר יָשָׁן חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ צָרִיךְ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ בְּכָל יוֹם לְמַה שֶּׁאוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו כִּדְיוֹטַגְמָא יְשָׁנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמה) לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדִיעַ בְּוַדַּאי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת גְּבוּרוֹתָיו וְכָבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה לח), "אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ" 'יוֹדִיעַ' דַּיְקָא, כִּי נִפְלְאוֹת הָאֱמוּנָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל: