ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת הודאה ו׳:ל״טLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Thanksgiving Blessings 6:39
א׳וְעַל-כֵּן יָדַע יוֹסֵף לִפְתֹּר חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יָצָא מִגָּלוּת וְעַבְדוּת. כִּי פַּרְעֹה שֶׁהוּא מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהוּא גָּלוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִמְשַׁךְ עַצְבוּת סִטְרָא דְּמוֹתָא בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְכוּ' עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה וְכוּ'. וְעַל-כֵּן רָאָה פַּרְעֹה שֶׁשֶּׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת בּוֹלְעִים שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת. וְכֵן שֶׁבַע שִׁבֳּלִים וְכוּ' עַד כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה, שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן עַל הַטּוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂבִיעָה וּבְרָכָה בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּפָּסוּק לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁיר-תְּרוּעַת שִׂמְחָה, וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ בְּחִינַת יְלָלָה וְעַצְבוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹאֵל בִּגְזֵרַת הָרָעָב, בְּכוּ וְהֵלִילוּ וְכוּ' הֵלִילוּ עַל חִטָּה וְעַל שְׂעוֹרָה וְכוּ', מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים לְהַבְלִיעַ וּלְהַעֲלִים שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה שֶׁזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הָעַצְבוּת בְּיוֹתֵר הוּא בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת. שֶׁשָּׁם עִקַּר הָעַצְבוּת בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת, הַרְבֵּה חָסֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְדוֹאֵג יוֹתֵר מִן הָעֲנִיִּים. בְּחִינַת מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה, כִּי מִצְרַיִם בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה גַּם בְּעֹמֶק הַגָּלוּת, וּלְפַשֵּׁר הַחֲלוֹם בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ קִיּוּם בְּחִינַת כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וְכוּ', כִּי כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ בֵּין יוֹסֵף וּפַרְעֹה וּבֵין יוֹסֵף וְאֶחָיו וְכוּ' הַכֹּל מְרַמֵּז עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַזֶּה עַד קֵץ הַפְּלָאוֹת כַּיָּדוּעַ:
1
ב׳וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַשֵּׁב וּלְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִית מִלֵּב יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹם כָּזֶה וּלְתַקְּנוֹ שֶׁזֶּהוּ מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְבָרֵר הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּמְחָה בַּעֲצוֹתֶיךָ הָעֲמֻקּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (פָּרָשָׁה פו) עַל פָּסוּק וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְפַזֵּז וּמְרַקֵּד, שֶׁגַּם בְּעַבְדוּתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר הָיָה מְפַזֵּז וּמַצְלִיחַ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ. כִּי עִקַּר הָעֵצָה לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. עַל-כֵּן אָמַר לוֹ אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת בְּוַדַּאי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה זוֹכֶה לְבִרְכַּת הַשֵּכֶל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּמְחָה וְכַנַּ"ל:
2