ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות יום הכפורים ב׳:ד׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Day of Atonement 2:4

א׳וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּשְׁלִיכִין כָּל הַחָכְמוֹת, עַיֵּן שָׁם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת נַעַר בֹּכֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִקֹּדֶם מְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁתִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הוּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין לְגָרֵשׁ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל מִן הַמֹּחַ שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ וִיקַלְקֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט חַס וְשָׁלוֹם, וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּבֶאֱמֶת כֻּלּוֹ חַד, כִּי כְּשֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַמֹּחִין. אֲזַי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְטִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַתַּעֲרוֹבוֹת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כַּיָּדוּעַ וְעִקַּר פְּגַם טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת הִיא בְּחִינַת רִבּוּי הַחָכְמוֹת מַה שֶּׁרוֹצִין לְהַטּוֹת אַחַר חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ כְּמוֹ אוּמִין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהוֹלְכִים אַחַר חָכְמָתָן וְדַעְתָּם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת. וְהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה סָרוּ מֵאַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מֻזְהָרִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת חָכְמָתֵנוּ וּלְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ הוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁזּוֹכִים לְחָכְמָה יְתֵרָה לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בְּעֻבְדּוֹת יוֹתֵר בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעִקַּר הַחָכְמָה הוּא לְהַשְׁלִיךְ הַחָכְמוֹת, דְּהַיְנוּ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנֶגֶד צַדִּיקֵי אֱמֶת וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי שֶׁמְּסַלְּקִין וּמַשְׁלִיכִין אֶת הַחָכְמוֹת וְעַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמָן מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם רוֹצִים לְסַבֵּב אֶת הַמֹּחַ בְּרִבּוּי חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת. עַד שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְהַטּוֹת לְגַמְרֵי מִדַּרְכֵי ה' כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ רַבִּים שֶׁנָּטוּ עַל-יְדֵי חָכְמָתָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפְלוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת עַל-יְדֵי שֶׁהֶעֱמִידוּ עַל חָכְמָתָם, (כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים). וְזֶה בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁמְּבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ בְּחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְטָעוּת עַד שֶׁיּוּכַל לְהַטּוֹת לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁנִּזְהָרִין שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁזּוֹכִים לְאֵיזֶה חָכְמָה וְהַכָּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּיוֹתֵר וּמַשְׁלִיכִין כָּל הַחָכְמוֹת וְעוֹשִׂין עֻבְדּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר, בָּזֶה מַכְנִיעִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בְּחָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת לְהַטּוֹתוֹ מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל חָכְמָתוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּה, כָּל מַה שֶּׁנִּתְחַכֵּם יוֹתֵר הוּא מַשְׁלִיךְ הַחָכְמוֹת יוֹתֵר וְסוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד. וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת נַעַר בֹּכֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אֶת הַחָכְמוֹת וּמִסְתַּכְּלִין רַק עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים אִם מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁבּוֹכֶה עַל שֶׁפָּגַם בְּמַעֲשָׂיו נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת הַכְנָעַת וּבִטּוּל טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁטִּפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל בְּהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ לִבְלִי לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל הַמֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּשְׁלִיךְ אֶת הַחָכְמוֹת וּמִסְתַּכֵּל עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִבְכִיָּה, בְּחִינַת נַעַר בֹּכֶה, עַל-יְדֵי זֶה מוֹצִיא טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵם מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחֹרָה שֶׁהוּא טְחוֹל אִמָּא דְּעֵרֶב רַב שָׁם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כַּיָּדוּעַ (וְכַמְבֹאָר זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִימָן לו). נִמְצָא, כְּשֶׁבּוֹכֶה הוּא מְגָרֵשׁ עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחַ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (וְעַיֵּן הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל מִתְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ וְהָבֵן הֵיטֵב):