ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות יום טוב ה׳:ד׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Festival Day 5:4

א׳וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת צְרִיכִים לְקַדְּשָׁם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָנֵי ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן. כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִגְזַר בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי עָפָר אַתָּה וְכוּ'. כִּי כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁל הַמְּלָאכוֹת בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה בִּבְחִינַת כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ, כִּי הָאֲכִילָה מְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בִּכְלָל בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי יָרְדָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהִכְרִיחָה לְהִתְעַכֵּב בּוֹ וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה כְּדֵי לִגְמֹר אֻמָּנוּתוֹ הַנִּפְלָא עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַחִבּוּר וְהָאֻמָּנוּת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. כְּעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁקּוֹשֵׁר וְכוּ'. עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּמִשְׁקָל נִפְלָא שֶׁיִּתְנַהֲגוּ ב' הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל כָּרָאוּי. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָכַל אֲכִילָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְנַהֵג כָּרָאוּי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה הֻכְרַח לָמוּת, וְאָז נִגְזַר כָּל הַשְּׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע מְלָאכוֹת שֶׁכֻּלָּם הֵם בֵּרוּרִים לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הַמַּאֲכָל בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְקַשֵּׁר וּלְהַנְהִיג ב' הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִפְעֹל וּלְתַקֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן כִּי שָׁם הָיָה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שַׁבָּת שֶׁאָז שָׁבִין הַכֹּל לִמְקוֹמָם וּמְנוּחָתָם בִּבְחִינַת 'מְנוּחַת שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח'. וְעַל-כֵּן אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב יֵשׁ בּוֹ מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי אָז הוּא רַק בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל-כֵּן עֲדַיִן צְרִיכִין אֵיזֶה בֵּרוּר סָמוּךְ לִגְמֹר הַמַּאֲכָל אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים אֲסוּרִים, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק עֲדַיִן מֵהַתַּכְלִית, כִּי הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת לְהַרְוִיחַ מָמוֹן לְפַרְנָסָה. וְהַמָּמוֹן מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן-שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּחִינַת עָפָר שֶׁאָז נִמְשָׁךְ מִיָּד לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ (וְכָל זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר עֲדַיִן):
1