ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת ו׳:ה׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Sabbath 6:5

א׳וְעַל כֵּן בְּחִינַת שַׁבָּת הוּא עֵצָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד כָּל הַהִתְנַגְּדוּת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים, כִּי בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הַחוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו, צָרִיךְ לִזְכֹּר בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶֹה, בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּבִטּוּל, שֶׁהוּא עֵצָה גְּדוֹלָה, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר עָלָיו, יְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה וְיִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּהַתַּכְלִית, כִּי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ וְלִזְכֹּר בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא לְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאֵין-סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבַאֵר זֹאת בִּכְתַב, כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. אֲבָל עַל-כָּל-פָּנִים כָּל יִשְֹרָאֵל מַאֲמִינִים שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִיתָם וְתִקְוָתָם לָנֶצַח, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, יָכוֹל לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַטִּרְדּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּבִטּוּל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וָשֶׁקֶר. וְיִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת כָּל עֲסָקָיו בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִילָה, שֶׁיִּהְיוּ אֲכִילָתוֹ וְכָל עֲסָקָיו בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּי. לֹא שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם כָּל חָכְמָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם-הַזֶּה וְהַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָֹו בְּחִינַת הַגּוּף נִזּוֹן תְּחִילָה. כִּי בְּחִינַת שַׁבָּת מְבַטֵּל בְּחִינַת אֲחִיזַת עֵשָֹו וְכַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה בְּהַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנֶּחְלְפוּ בַּסּוֹף, שֶׁכְּשֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל הַגַּן (שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגַּן-עֵדֶן) יַעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן:
1
ב׳כִּי בֶּאֱמֶת יִשְֹרָאֵל בִּכְלַל, הֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמַּבְדִּיל, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה, כִּי יִשְֹרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַל-כֵּן כָּל אֲכִילַת יִשְֹרָאֵל קָדוֹשׁ, כִּי יִשְֹרָאֵל אֵינָם אוֹכְלִים שׁוּם מַאֲכָל מִיַּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין, וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָתָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִילָה. כִּי אִישׁ יִשְֹרָאֵל כְּשֶׁעוֹמֵד בַּבֹּקֶר וְלִבּוֹ חָלָשׁ וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל, אֲבָל אֵינוֹ אֹכֵל מִיָּד, כִּי צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ וְיִתְפַּלֵּל, וְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְּרֵאִים מַמְתִּינִים יוֹתֵר, כִּי לוֹמְדִים גַּם אַחַר הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִים, וּכְשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל אֵינוֹ אֹכֵל מִיָּד, כִּי אִם עַל-יְדֵי כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁעוֹשִֹין מִקֹּדֶם, שֶׁמְּקַדְשִׁין הַמַּאֲכָל, כְּגוֹן בָּשָֹר צָרִיךְ שְׁחִיטָה וְנִקּוּר וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה. וְכֵן לֶחֶם צְרִיכִין לִקַּח חַלָּה מִקֹּדֶם וְכַנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו וּלְבָרֵךְ. נִמְצָא שֶׁכָּל אֲכִילַת יִשְֹרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי הַמְתָּנָה הַרְבֵּה, כִּי עַל-יְדֵי כָּל זֶה שֶׁמַּמְתִּינִין הַרְבֵּה קֹדֶם אֲכִילָתָן כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא שְׁבִיתָה וּבִטּוּל וּמַכְנִיעִין בְּחִינַת עֵשָֹו שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְעִטֵּנִי נָא, שֶׁחוֹטֵף הַמַּאֲכָל מִיָּד, אֲבָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי יִשְּׁכַּח חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא אֶת הַתַּכְלִית, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַטִּרְדָּא שֶׁל הָעוֹלָם-הַזֶּה, אוֹ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל וְכַיּוֹצֵא, יְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, אָז יִזְכֶּה שֶׁהַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִילָה, וְיִהְיוּ נִכְנָעִים כָּל הַהִתְנַגְּדוּת וְהַשֹּוֹנְאִים וְהַבִּלְבּוּלִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי נֶדֶר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְשֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְעֹנֶג שַׁבָּת, וְאָז נִשְׁלַם תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכִין לְשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִילָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו וַעֲסָקָיו בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית וְכַנַּ"ל, וְאָז נִכְנָעִין הַשֹּוֹנְאִים וְאָז זוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל:
2