ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת ז׳:מ״דLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Sabbath 7:44

א׳וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמַאֲמָרָם עַל פָּסוּק הַאָמְנָם הַנַּ"ל, יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר מֵשָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם, כִּי פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא שֶׁיָּשִֹים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר וְלֹא יִתְגָּאֶה כְּלַל וּכְשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק וְיִהְיֶה בִּכְלַל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכוּ', כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם, מַה יַּעֲשֶֹה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יַעֲשֶֹה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, כִּי צְרִיכִין לִשְׁתֹּק וְלִהְיוֹת כְּאִלֵּם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָוִד (תְּהִלִּים לח) וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו, וְעַל זֶה אָמְרוּ שָׁם:

ב׳ יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר:

ג׳ צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, כִּי בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר, כִּי עַל-יְדֵי זֶה כָּל תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לְהִנָּצֵל מִכָּל רָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב: קִדּוּשִׁין ל:) אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה:

ד׳(וַיִּקְרָא רַבָּא פָּרָשָׁה כה) אִם הָיָה רָגִיל לִלְמֹד דַּף אֶחָד יִלְמַד ב' דַּפִּין וְכוּ'. וְעַל-כֵּן סִיְּמוּ:

ה׳ יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּ', כִּי אֲפִלּוּ אִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיָגִיס דַּעְתּוֹ בְּוַדַּאי לֹא תִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ וְלֹא יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא עַל-יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁיָּשִֹים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסּוֹף עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא, זִמְנָא חָדָא הֲוֵי קָא אַזְלֵינָן בְּמַדְבְּרָא וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ:

ו׳ תַּלְמוּד לוֹמַר מֵשָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם, כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת וְלִשְׁתֹּק לִמְחַרְפָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּסּוֹף עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיק אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל עַד שֶׁיְּרֻחָם מִן הַשָּׁמַיִם וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: