ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת ז׳:מ״זLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Sabbath 7:47
א׳וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כט:) יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִין אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה, מִשֶּׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית-דִּין. כִּי בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה כַּנַּ"ל אוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית-דִּין כְּמוֹ בְּיַבְנֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם צַדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה, שָׁם צְרִיכִין לִתְקוֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כִּי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי הֵם עוֹשִֹים תָּמִיד תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשִֹים תְּשׁוּבָה תָּמִיד עַל הַשָֹּגָתָם הָרִאשׁוֹנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הֵם יְכוֹלִין לִתְקוֹעַ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כִּי הֵם בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה הֵיטֵב, עַל-כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁתּוֹקְעִים בְּשַׁבָּת לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי שׁוּם פְּגַם חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי זֶה, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין לָנוּ בֵּית-דִּין הָגוּן קָבוּעָ כְּמוֹ בִּימֵיהֶם, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּבוֹהִים כָּל-כָּךְ שֶׁהֵם בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה זֹאת שֶׁל תְּשׁוּבָה הֵיטֵב, עַל-כֵּן אָסוּר לִתְקוֹעַ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא יַעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלֹּא יֵצֵא מִדַּרְכֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת שׁוֹפָר כָּלוּל מִכַּמָּה בְּחִינוֹת כִּי הוּא מְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּר הַלֵּב מְאֹד, בִּבְחִינַת הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ וְכוּ' (עָמוֹס ג), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצָּרִיךְ הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר לֵב נִשְׁבָּר צָרִיךְ לָבוֹא לְשִֹמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּדְבָרָיו זַ"ל, שֶׁזֶּהוּ גַּם-כֵּן בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ"ל. וּבְשַׁבָּת צְרִיכִין רַק שִֹמְחָה וְאָסוּר לְעוֹרֵר שׁוּם לֵב נִשְׁבָּר כְּלָל, עַל-כֵּן אָסוּר לִתְקוֹעַ בְּשַׁבָּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמָּא יַעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הַסִּטְרָא-אַחֲרָא שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת, כִּי שָׁם כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהַמַּשָֹּא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים וְהַטִּרְדּוֹת שֶׁל פַּרְנָסָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, אֲבָל בַּמִּקְדָּשׁ וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית-דִּין גָּדוֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל, הֵם יוֹדְעִים לִתְקוֹעַ גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי יוֹדְעִים לְהִזָּהֵר הֵיטֵב שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר בְּשַׁבָּת עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר שׁוּם לֵב נִשְׁבָּר וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מֵהַגְּבוּל שֶׁל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, רַק עַל-יְדֵי תְּקִיעָתָם זָכוּ לִתְשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה שֶׁזֶּה צְרִיכִים גַּם בְּשַׁבָּת, עַל-כֵּן הֵם הָיּוּ תּוֹקְעִים גַּם בְּשַׁבָּת:
1