ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת ז׳:ז׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the Sabbath 7:7
א׳וְעַל כֵּן פִּקּוּחַ נֶפֶש דּוֹחֶה שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הַפָּחוֹת שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל מְחַלְּלִין שַׁבָּת עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְֹרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְֹרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. כִּי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִתְּנָה לְיִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת י:) מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְֹרָאֵל, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל זֶה, מֻטָּב שֶׁיְּחַלֵּל שַׁבָּת אַחַת וְאַל יְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה:
1
ב׳כִּי הָאָדָם נִבְרָא לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֵם כֻּלָּם בֵּרוּרִים לְבַרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִים לְבַרְרָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא וּפוֹגֵם בְּאֵיזֶה מִצְוָה אוֹ שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, נִסְתַּלֵּק הַדַּעַת כְּפִי הַפְּגַם, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, כִּי עַל-פִּי מִשְׁפָּט אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה כַּמּוּבָא. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל עוֹלָמוֹ וְהִקְדִים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וּבְאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה וְנֶעֱלֶמֶת מְאֹד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לְשָׁם שׁוּם פְּגַם. כִּי שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיְּמָא וְאֵין קְדֻשָּׁתָהּ תְּלוּיָה בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אוֹתָהּ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קְבוּעָה תָּמִיד מֵעַצְמָהּ, כִּי לְשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגַם, כִּי זֹאת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה וְנֶעֱלֶמֶת מְאֹד מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (אִיֹּוב לה) אִם תִּצְדַק מַה תִּתֶּן לוֹ וְאִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל בּוֹ וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּשׁוּבָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם (פְּסָחִים נד. נְדָרִים לט:). כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם וְנִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדוּשׁוֹת כְּפִי הַחֵטְא וְהַפְּגַם, אֲבָל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּשׁוּבָה הוּא 'קְבִיעָא וְקַיְּמָא' גַּם אָז, וְעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת שֶׁיִרְצֶה. אֲבָל זֶה הַסּוֹד אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם הַצַּדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת דְּכֻלְּהוּ יוֹמָא כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יָדוֹ, כִּי רַק הוּא מוֹדִיעַ לָנוּ עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּשׁוּבָה, וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם עָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה אֲלָפִים פְּעָמִים, כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד, כִּי כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁנָּתַן לְיִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמָיו, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֵין קְדֻשָּׁתוֹ נִפְסֶקֶת מִיִּשְֹרָאֵל לְעוֹלָם וְיָכוֹל לָשׁוּב תָּמִיד וְכוּ' וְכַנַּ"ל.:
2
ג׳וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת י:) מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְֹרָאֵל לֵךְ וְהוֹדִיעֵם וְכוּ', וּמַקְשׁוּ שָׁם:
3
ד׳ וְהָא אָמַר רַב (חַמָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא) הַנּוֹתֵן מַתָּנָה אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, וְתֵרְצוּ:
4
ה׳ הָא בְּמִלְתָא דַּעֲבִידָא לִגְלוּיֵי וְכוּ', וְהִקְּשׁוּ:
5
ו׳ וְהָא שַׁבָּת עֲבִידָא לִגְלוּיֵי, וְתֵרְצוּ:
6
ז׳ מַתַּן שְֹכָרָהּ לֹא עֲבִידָא לִגְלוּיֵי. וְזֶה הַמַּאֲמַר הוּא מִקֹּשִׁי הַהֲבָנָה, כִּי הֲלֹא כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם כֻּלָּם מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרַט מַה שֶּׁמַּסִיק:
7
ח׳ מַתַּן שְֹכָרָהּ לֹא עֲבִידָא לִגְלוּיֵי, הֲלֹא גַּם כָּל שְֹכַר הַמִּצְווֹת אֵינָם גְּלוּיִים לָנוּ בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי שְֹכַר מִצְוָה בְּהַאי עַלְמָא לֵיכָּא, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בִּשְֹכַר עוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ'. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ"ל מוּבָן קְצָת, כִּי שַׁבָּת הוּא מַתָּנָה טוֹבָה מִבֵּית גְּנָזָיו שֶׁגְּנוּזָה וּצְפוּנָה יוֹתֵר מִשְֹּכַר כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי הִיא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה הַקְּבוּעָה וְקַיֶּמֶת לָנֶצַח, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה בְּחִינַת יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי קְדֻשָּׁה זֹאת יְכוֹלִין לְתַקֵּן הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִעֶזֶר) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:
8
ט׳ שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, מָחוּל לוֹ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת יֵשׁ תִּקְוָה לְהָעוֹלָם, כִּי אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ. וְזֶה עִקַּר מַתַּן שְֹכַר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם פָּגַם מְאֹד, אֲבָל זֶה הַסּוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַתַּן שְֹכָרָהּ שֶׁל שַׁבָּת גָּנוּז וְסָתוּם מְאֹד וּצְרִיכִין לְקַבְּלוֹ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהִזְהִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ וְכוּ' לֵךְ וְהוֹדִיעֵם. הַיְנוּ שֶׁיּוֹדִיעֵם מַתַּן שְֹכָרָהּ כִּדְמַסְקוּ שָׁם בִּגְמָרָא כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי צָרִיךְ משֶׁה לְהוֹדִיעָם וְלִלְמֹד עִמָּהֶם הַרְבֵּה לְהוֹדִיעָם וּלְהַכְנִיס בְּלִבָּם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁיֵּדְעוּ וְיִקְבְּעוּ בְּלִבָּם שֶׁתָּמִיד יְכוֹלִין לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ וְכוּ', הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.:
9
י׳וְזֶה אֵין זוֹכִין כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק בְּחִינַת משֶׁה שֶׁכְּבָר זָכָה עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ גַּם בָּזֶה הָעוֹלָם לִבְחִינַת יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת שֶׁהוּא כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, שֶׁעוֹשֶֹה בְּכָל פַּעַם תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לְהוֹדִיעַ לְכָל יִשְֹרָאֵל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַתַּן שְֹכָרָהּ שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לַכֹּל תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו, אֲפִלּוּ אִם נִתְעוֹרֵר לָשׁוּב וְנָפַל וְחָזַר וְנִתְעוֹרֵר וְחָזַר וְנָפַל, וְכֵן הַרְבֵּה פְּעָמִים מְאֹד אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ תִּקְוָה תָּמִיד עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁשּׁוֹמְרִים יִשְֹרָאֵל כַּנַּ"ל. כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ מִי שֶׁחָטָא כָּל יָמָיו וְלֹא נִתְעוֹרֵר בִּשְׁוּבָה כְּלַל, אִם יָשׁוּב לְבַסּוֹף מוֹחֲלִין לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קִדּוּשִׁין מ:), מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר כַּמָּה פְּעָמִים רַק שֶׁחָזַר וְנִתְרַחֵק וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד וְכוּ'. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לֵידַע כִּי אִם עַל-יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁיּוֹדֵעַ כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, שֶׁהוּא מוֹדִיעַ וּמַכְנִיס בְּלֵב יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ מִן הַתְּשׁוּבָה לְעוֹלָם וְכַנַּ"ל:
10