ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות סימני בהמה וחיה טהורה ד׳:י״זLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Domesticated and Undomesticated Animals 4:17
א׳וְכָל הַגָּלֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ מִבְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר וָקֵץ. עַל-כֵּן הָיָה קֵץ וּזְמַן לְכָל הַגָּלֻיּוֹת אֲבָל זֶה הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן נִסְתָּם קִצּוֹ וְהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת. כִּי מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱחָז מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְֹכֻּרְתִּי עֲשֶֹרֶת מֹנִים", שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עַל רַמָּאוּתוֹ שֶׁהוּא כִּמְעַט בְּלִי קֵץ כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת כְּמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", שֶׁהוּא הָיָה יָכֹל לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָחִיו אֲנִי בְּרַמָּאוּת. וְגַם יַעֲקֹב אָמַר, שֶׁאִם לֹא הָיָה ה' יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ לְעָזְרוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "לוּלֵי אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי וְכוּ'". וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּסֻּלָּם, אָז רָאָה כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים בְּיִשְֹרָאֵל עוֹלִים וְיוֹרְדִים. אֲבָל מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהוּא הַגָלוּת הַזֶּה, רָאָה עוֹלֶה וְלֹא יוֹרֵד (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ), כִּי אֲפִלּוּ יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִזֶּה הַגָּלוּת לְבַטֵּל רִבּוּי הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת וְכוּ' הַמִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו, עַד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחוֹ, "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְכוּ'". וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, אִם תִּרְצֶה:
1