ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות סימני בהמה וחיה טהורה ד׳:ד׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Domesticated and Undomesticated Animals 4:4

א׳וְעַל-כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר כְּדֵי לְקַשֵּׁר כָּל הַיָּמִים לִקְדֻשַּׁת הֲנָפַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כְּדֵי לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת סְפִירָה כַּנַּ"ל, כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טוֹב. (כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ). וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצְאִין דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיָּשׁוּב מִמָּקוֹם שֶׁנִּכְבַּשׁ שָׁם לַה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים יט), "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת". בְּחִינַת (אִיּוֹב לב), "יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה". וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם, "אָכֵן רוּחַ הִוא בֶאֱנוֹשׁ וְכוּ'".'רוּחַ' דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַיָּמִים כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרוּחַ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין הָאֲוִיר שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְכוּ'. אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם; שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם. וְזֶה מֵחֲמַת הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁמְּבַלְבֵּל הָאֲוִיר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין נִשְׁמָע הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶֹה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְאָז נִשְׁמָע הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵּבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָֹם אֹהֶל בָּהֶם. שֶׁמֶשׁ זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה", הַיְנוּ עַל-יְדֵי צְדָקָה בְּחִינַת 'שֶׁמֶשׁ', עַל-יְדֵי-זֶה 'בִּקְצֵה תֵּבֵל מִלֵּיהֶם'. כִּי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לַמֶּרְחַקִּים, אֲפִלּוּ בִּקְצֵה תֵּבֵל וְכַנַּ"ל:

ב׳ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ". וְתַרְגּוּמוֹ, "פְּרִישָֹן בִּצְלוֹ", שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּה וְהִמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וְזֶהוּ, 'עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ'. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה מַפֶּלֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַטּוֹב הַנַּ"ל. שֶׁמַּפָּלָתוֹ עַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר אֱמוּנָה לְמֵרָחוֹק וְיוֹצֵא הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וְאָז נִשְׁבָּר וְנוֹפֵל עֲמָלֵק וְנִמְחֶה מִן הָעוֹלָם: