ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות חלב ודם ד׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Fat and Blood 4:2

א׳כִּי אֲכִילַת יִשְֹרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתָם בְּחִינַת מַאֲכָל שֶׁנִּתְבָּרֵר, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי אֲכִילָה כָּזֹאת לְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין כַּנַּ"ל, אֲבָל לָזֶה אֵין זוֹכִין כִּי אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְלִזְכּוֹת לָזֶה צְרִיכִין שְׁנֵי תִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד פּוֹסְקִים כְּדֵי לִפְתֹּחַ אֶת הַדַּעַת שֶׁלֹּא יֻסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּכֶל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן. וְגַם צְרִיכִין לְתַעֲנִית כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת כְּדֵי לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז אַחַר כָּךְ חוֹזֵר הַדִּבּוּר אֶת פָּנָיו וּמַעֲלֶה שְׁאָרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ'. וְאָז נִשְׁלָם הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וְנִצּוֹלִין מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, שֶׁצְּרִיכִין רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה (כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל הֵיטֵב). וְאָז זוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָהּ מִתְיַחֲדִין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּבְחִינַת אַפִּין בְּאַפִּין כַּנַּ"ל. וּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, כִּי תִּקּוּן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן עַל-יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁזּוֹכִין לְדַעַת שָׁלֵם לְהָבִין מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין, לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן. וְתִקּוּן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד וְהַכֹּל כָּלוּל בָּאֱמוּנָה (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בָּאוֹת ב, שֶׁמַּתְחִיל, וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמֶת מַה שֶּׁהִגְבִּיל ה' יִתְבָּרַךְ לַשֵּכֶל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה קְצָת, כִּי פָּתַח בַּחֲדָא וְסִיֵּם בְּתַרְתֵּי, כִּי מַתְחִיל לְדַבֵּר רַק מֵאֱמוּנָה, שֶׁהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְבָאֵר שְׁנֵי בְּחִינוֹת תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, כִּי זֶה מְבֹאָר שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַּשְּׁבָן שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת. אַךְ בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַכֹּל אֶחָד וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", אַךְ זֶה יָדוּעַ שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁחַיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַדַּעַת בִּבְחִינַת בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, כִּי בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁאֱמוּנָה הִיא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם דַּעַת וָשֵֹכֶל, כִּי בַּמֶּה שֶּׁהַשֵּכֶל מֵבִין אֵין זֶה אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא דַּעַת, כִּי בְּוַדַּאי הַבְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם דַּעַת אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר עָלֶיהָ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא רַק אֵצֶל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת. רַק שֶׁה' יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָדוֹל כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין הַהֲמוֹן עַם וְהַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם. (כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּמָקוֹם אַחֵר), אַף-עַל-פִּי-כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה אֶל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם, כִּי כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר הוּא מֵבִין שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה עַתָּה שֶׁכַּמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁהָיָה קָשֶׁה לוֹ בְּדַעְתּוֹ עַל ה' יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים. וְעַתָּה נִתְיַשְּׁבוּ אֵלָיו עַל-יְדֵי שֶׁנִּפְתַּח דַּעְתּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מֵבִין לִלְמֹד סָתוּם מִן הַמְפֹרָשׁ; שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם תֵּרוּץ, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְתַּח דַּעְתּוֹ כָּל כָּךְ לְיַשֵּׁב גַּם אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעַל-כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק עַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ הֶאָרָה גְּדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (בְּסִימָן צא), שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים "אֱמוּנָה", כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הִיא אֱמוּנָה בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע (בְּחִינוֹת עוֹלָם יג, מה). וּמֵאַחַר שֶׁתַּכְלִית הַדַּעַת דְּלֹא נֵדַע בְּוַדַּאי צְרִיכִין רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה וְזֶה תַּכְלִית הַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּיג שֶׁאֵין יוֹדְעִין עֲדַיִן כְּלָל, רַק עַל-יְדֵי כָּל הַדַּעַת שֶׁהִשִּיג מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבֹאָר הֵיטֵב מַה שֶּׁהִקְשֵׁנוּ לְעֵיל מַה שֶּׁרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פָּתַח בַּחֲדָא וְסִיֵּם בְּתַרְתֵּי, כִּי הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל: