ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות ריבית ה׳:כ״אLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Interest 5:21
א׳וְעַל-כֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הִיא הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג עֶצֶם הָאֱמֶת, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת הוּא ה' יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם". וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג, רַק עִקַּר הָאֱמֶת הוּא לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג עֶצֶם הָאֱמֶת בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִיתְעָבִידַת אֱמוּנָה. וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם לָבוֹא לָזֶה, לִזְכּוֹת לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, שֶׁזָּכוּ לָזֶה עַל-יְדֵי יְגִיעוֹת רַבּוֹת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ יוּכַל לְהָבִין מֵרָחוֹק הֵיכָן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוֹטֶה לְהָגִיס דַּעְתּוֹ וְלוֹמַר שֶׁיּוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת מִיָּד וְלַעֲמֹד תֵּכֶף עַל סוֹף דַּעְתָּם. כִּי גַּם אֲמִתַּת דַּעְתָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג כַּיָּדוּעַ, כִּי הֵם נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְגַם מַחְשְׁבוֹתָם עָמְקוּ מְאֹד. רַק עַל-יְדֵי הָאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁיָּבִין עַל-יְדֵי הָאֱמֶת אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יָבִין שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בָּהֶם וְאָז יִזְכֶּה לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה כָּל שְׁלֵמוּת הָאָדָם. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מַה שֶּׁהִשְׁלִיךְ הָאֱמֶת לָאָרֶץ, כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים). וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה אֶרֶץ, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בְּהָאָרֶץ הַזֹּאת הַגַּשְׁמִי שֶׁהוּא רָחוֹק בְּתַכְלִית מֵהַשָּגַת אֲמִתַּת דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בְּזֶה הָאָרֶץ דַּיְקָא מַשִּיגִין הַצַּדִּיקִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל-יְדֵי הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה וְכַּנַּ"ל. עַל-כֵּן הִשְׁלִיךְ הָאֱמֶת לָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁיִּתְבָּרֵר הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, עַל-יְדֵי גְּדוֹלִי הַצַּדִּיקִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק, "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"; שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָה בָּאִים לְהַשָּגַת הַדַּעַת בֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
1