ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות בשר בחלב ג׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Meat and Milk 3:2
א׳וזה בחינת כל איסורי כלאים ואיסור בשר בחלב. כי צריכין לשמור שיהיה כל דבר בגבולו ובמקומו. כי כשיתערב חס ושלום שני דברים הסותרים זה את זה שכל אחד יש לו גבול אחר אזי יהיה נסתר הגבול של כל אחד. וכשנסתר ונפרד הגבול חס ושלום משם הוא יניקת החיצונים שעומדים חוץ לגבול הקדושה ואורבין ומצפין שיהיה נסתר הגבול חס ושלום. וזה בחינת איסור עריות כי המותרת לזה אסורה לזה כי כן הוא כל איסור עריות. כי כל הקרובות הן קרובותיו והן קרובות אשתו כלם אינם אסורים אלה לזה שהם קרובותיו ולאחר מותרות. וכן להיפך שהקרובות של אחר אסורות להאחר, ולו מותרות. וכן איסור אשת איש שמותרת לבעלה ואסורה לאחר וכן להיפך. נמצא שהמותרת לזה אסורה לזה כי הכל לפי הגבול שיש שכל אחד ואחד. כי בשר וחלב הם שני הפכים, כי בשר הוא מבחינת תוקף הצמצום, כי עיקר בשר שאסור מדאורייתא הוא בשר בהמה, ומלך שבבהמות הוא שור, ושור הוא בחינת הצמצום בחינת ופני שור מהשמאל שמשם הצמצום. וכל הגבולין של הקדושה הם נמשכין מבחינת הצמצומים כידוע, שנימשכין מבחינת ופני השור משמאל כנ"ל, נמצא שבשר בהמה הוא בבחינת צמצום וגבול. וחלב הוא בחינת המתקת והרחבת הצמצום והגבול, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו') כי דם הוא בחינת גבול וצמצומים כידוע, ובשעת לידה דם נעכר ונעשה חלב שהוא בחינת המתקת והרחבת צמצום וזה נעשה בשעת לידה דייקא. כי באמת אף על פי שאסור לסתור ולפרוץ הגבול חס ושלום, אף על פי כן צריך כל אחד לראות ולהשתדל להרחיב גבול הקדושה, דדהיינו שגבול הקדושה יתפשט ויתרחב וימתח ויתגדל מאד, וזה עיקר קיום העולם כי לא תהו בראה לשבת יצרה. כי לצאת חוץ לגבול אסור אבל בתוך הגבול צריכין להשתדל שיהיה נמתח ויתפשט הגבול הרבה מאד כי גבולי הקדושה הם בבחינת ארץ ישראל שיכולה להתפשט הרבה מאד. ויש לכל אדם להמתיק הגבול והצימצום עד שכל גבול וגבול יהיה נמתח ויתפשט הרבה מאד. כי כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שיהיה כח הזה לכל אחד בבחינת ויצתם כאהל לשבת. ואמרו רבותינו ז"ל בתחילה בראן כמין ב' פקעיות של שתי ואחר כך תיקן וכו'. וזה הכח נמשך בכל הבריאה כולה שהם נמתחין ונתרחבין על ידי קדושת ישראל שיש להם כח להרחיב ולגדל גבולי הקדושה שיהיו נמתחין ומתרחיבין והולכין. וזה בחינת הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי וכו' כי ימין ושמאל תפרוצי וכו'. ועל כן בשעת הלידה הוא בחינת הרכבת גבול הקדושה אז דם נעכר ונעשה חלב, דהיינו שנמתק הגבול והצמצום שהוא בחינת דמים ודינים, ונעשה חלב שהוא מחיה את הולד ומגדלו. נמצא שחלב הוא בחינת הרחבת הצמצום, ועל כן אסור לערב בשר בחלב יחד כי הם סותרים זה את זה. כי באמת צריכים דייקא שני הבחינות של בשר ושל חלב כנ"ל, כי הצמצום הוא קיום העולם ובלא זה לא היה קיום לעולם כלל. ועל כן בשעת בריאת העולם אמר השם יתברך לעולמו די וכו' שלא יתפשט יותר מדאי חוץ לגבול חס ושלום, אבל אך על פי כן אף על פי שצריכין להצמצום דייקא, אף על פי כן צריכין לראות להמתיק ולהרחיב הצמצום שתתפשט ותתרחב הקדושה שבו הגבול הרבה לאורך ולרוחב שיתפשט גבול הקדושה ויהיה נמתח מאד כנ"ל, וזה בחינת חלב כנ"ל. ועל כן אסור לערב אלו שני הדברים דהיינו בשר בחלב יחד שלא יסתור אחד את חבירו חס ושלום שהוא חורבן העולמות חס ושלום. כי צריכין שני הבחינות דייקא של בשר ושל חלב כנ"ל:
1