ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות בשר בחלב ה׳:כ״דLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Meat and Milk 5:24
א׳אֲבָל פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַעֲשֶֹיהָ בַּחוּץ, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין לִפְנִים, לְתוֹךְ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם מֵאִיר אוֹר הַפָּנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל, אֲבָל פָּרָה מַעֲשֶֹיהָ בַּחוּץ, רַק שֶׁמִּסְתַּכְּלִין מֵרָחוֹק עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשּׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד פֶּתַח הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עַל-יְדֵי מַעֲשֵֹה פָּרָה אֲדֻמָּה מַמְשִׁיכִין שֵֹכֶל גָּבֹהַּ וְעָמֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ כְּלָל, שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְתַקֵּן וּלְטַהֵר אֲפִלּוּ מִטֻּמְאַת מֵת שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הָיְתָה מֵחֲמַת עִנְיָן הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁעַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בִּשְׁלֵמוּת הַשָּגוֹת אֱלֹקוּת בְּחַיָּיו (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל קְצָת מִזֶּה). עַל-כֵּן הָאָדָם מֻכְרָח לָמוּת. וְאָז נִתְוַסֵּף עָלָיו אוֹר גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ בְּחַיָּיו בְּעוֹדוֹ בְּגוּפוֹ. וְאָז יוֹצֵאת נַפְשׁוֹ וְנִשְׁאָר גוּפוֹ לְבַד וְנֶאֱחָז בּוֹ סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא מְאֹד. וְתִקּוּנוֹ עַל-יְדֵי הַקְּבוּרָה בֶּעָפָר. שֶׁאָז חוֹזֵר לְתַכְלִית הַצִּמְצוּם הַגַּשְׁמִי בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא גַּשְׁמִיּוּת הֶעָפָר וְשָׁם נִתְבַּלֶּה זֻהֲמָתוֹ, וְנַפְשׁוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה אִם זוֹכֶה וְהַכֹּל כְּפִי מַעֲשָֹיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְצָרִיךְ לְהִתְמַהֲמַהּ לִשְׁכֹּב וּלְהִתְבַּלֶּה בֶּעָפָר עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאָז יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַהוּא מִיּוֹם מִיתָתוֹ עַד הַתְּחִיָּה נַפְשׁוֹ מִזְדַּכֶּכֶת כְּפִי מַעֲשֶֹיהָ וְעוֹלָה עַד מָקוֹם שֶׁיְּכוֹלָה לְקַבֵּל מִשָּׁם תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֶיהָ הֶאָרַת הַשֵּכֶל הַנַּ"ל, שֶׁתּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּגוּפָהּ הַשָּגוֹת אֱלֹקוּת לְאַחַר הַתְּחִיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן, לְהַשִּיג וְלָדַעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּחַיָּיו, כִּי אַחַר כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
1