ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:י״גLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:13
א׳ וְכֵן בְּכָל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּגוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג הָאֱמֶת מִיָּד כִּי אִם עַל-יְדֵי יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְכַמָּה בְּנֵי אָדָם עַל הַנְהָגַת ה' יִתְבָּרַךְ וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּבִפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְּחַקְּרִים הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַמְּחַקְּרִים הַגְּדוֹלִים מִתְאַוִּים אֶל הָאֱמֶת, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה הוּא לְהַשִּיג אֲמִתַּת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הִלּוּךְ הַגַּלְגַּלִּים כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת, אוֹ לֵידַע תַּהֲלוּכַת הַדָּמִים שֶׁבָּאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת. אֲבָל קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְהַשִּיג הָאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּלִמּוּדִיִּית וְטִבְעִיִּית כַּאֲשֶׁר הֵם מוֹדִים בְּעַצְמָם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּעִיּוּנִית שֶׁהוּא חֲקִירוֹת אֱלֹקוּת, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמַּקְשִׁין הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת בְּהֵפֶךְ, אֲבָל אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע שֶׁמְּאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַשִּיג וּלְהָבִין בַּשֵּכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה וַאֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁשִּׁבְּרוּ תַּאֲוֹתֵיהֶם בְּתַכְלִית עַד שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מִתַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי עַד שֶׁהִשִּיגוּ וְהִכִּירוּ אֲמִתָּתוֹ בֶּאֱמֶת וְזָכוּ לְהַכְנִיס דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בָּנוּ:
1