ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:י״זLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:17

א׳וְכֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל-יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן סא). כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל-יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עֲלֵיהֶם בְּעַצְמָן שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּהוּ כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּכְבָר סָבְלוּ יְגִיעוֹת קְצָת וּבִזְיוֹנוֹת רַבּוֹת בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כְּמוֹ שֶׁרְחוֹקִים. וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִים לְמוֹדָעֵי, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיֵּדַע הֵיכָן הוּא אוֹחֵז, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זַ"ל. וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז. כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל-יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת ה' וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אֲבָל הָיָה מִתְבַּטֵּל בְּחִירָתוֹ, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל-כֵּן צְרִיכִים גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּיד וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק מַה שֶּׁחָטַף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו. וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אָטוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לֵיעָבֵד. וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי אָדָם מֵחֲמַת רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲבָל הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּיג וּלְהָבִין אֲמִתַּת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. וּכְתִיב, כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ וְכוּ'. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל: