ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:2
א׳אַךְ הָעִנְיָן מְבֹאָר עַל-פִּי מַה שֶׁמְּבֹאָר וּמוּבָן בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבִפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַכְּתָבִים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָאֱמֶת הִוא כֵּן וְזֶה כְּלַל וִיסוֹד כָּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ מִי שֶׁהוּא כּוֹפֵר בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, הוּא כּוֹפֵר וּמִין יִמַּח שְׁמוֹ, כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר שֶׁמַּאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוֹפֵר בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ הוּא גַּם כֵּן כּוֹפֵר וָמִין, כִּי לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, כִּי לֹא בָּרָא הוּא יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם שֶׁתִּהְיֶה תֹּהוּ וָבֹהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אִם לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, לְיַשֵּׁב אוֹתָהּ בִּבְנֵי אָדָם בְּנֵי דֵּעָה שֶׁיַּכִּירוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּזֶה הָעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, כִּי הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, כְּתִיב 'הַיּוֹם' דַּיְקָא וְלֹא לְמָחָר בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַמְּחַקְּרִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, שֶׁהַמְּחַקְּרִים חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּיגוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה וְדַעַת וְשֵׂכֶל, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג וּלְהָבִין בְּשִׂכְלָם אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּיג בְּדַעְתָּם כְּלָל וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל כָּךְ, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הוּא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ לְהַאֲמִין שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשֵּא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָבִיתָה תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ' רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּכֶל:
1